בדידות

אני כבר לא מרגישה את הצער
שהרגשתי כשליבי נשבר לראשונה.

אני כבר לא זוכרת איך זה מרגיש להתאכזב מגבר..

אני שוכבת כאן לבדי, אבל הנוף יפייפה כל כך
שתחושת הבדידות כבר לא נצורה בתוכי .

האי וודאות ניצבת לצידי ולראשונה
אני מתמודדת איתה ולא בורחת ממנה כמו מאש.

מאהבה אני עדיין מפחדת..
אבל זה הגיוני
כי אתה עדיין חקוק לי במחשבות.
השארת בי צלקות וגעגועים למה שאף פעם לא הרגשתי..
ציפיות שהתלקחו.
השתקמתי,
המשכתי בחיי,
אהבה כבר לא חסרה לי .

העדפתי לחכות
ולרפא את הכאב

אהבה עדיין לא רלוונטית בעבורי.

אהבה עדיין מפחידה אותי יותר מהבדידות.