זיכרון ותמונה

אֲנִי כְּבָר לֹא – מִי שֶׁהִכַּרְתָּ,
הַרְבֵּה הִשְׁתַּנָּה – מֵאָז שֶׁהָלַכְתָּ.
אוּלַי הַכֹּל הָיָה שׁוֹנֶה – אִם הָיִיתָ נִשְׁאָר,
אַךְ לֹא הָיִיתָ פֹּה – כְּשֶׁהַלֵּב נִשְׁבַּר.
זוֹכֵר אֶת הַהוּמוֹר שֶׁאָהַבְתָּ?
גַּם הוּא עָזַב – אַחֲרֵי שֶׁעָזַבְתָּ.
.
אַתָּה יוֹדֵעַ – לִפְעָמִים אֲנִי מָלֵא גַּעֲגוּעִים,
לִבְדִיחוֹת שֶׁל זְמַנִּים רְגוּעִים.
לְהוֹכִיחַ לְכֻלָּם שֶׁהֵם טוֹעִים,
שֶׁנָּבִיס אֶת הַסִּכּוּיִים – בְּדַקָּה תִּשְׁעִים.
שֶׁיִּקְרְאוּ לָנוּ – "מְשֻׁגָּעִים",
שֶׁכֻּלָּם יֵדְעוּ – מָה שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים,
שֶׁאֲנִי וְאַתָּה – לֹא מְמֻצָּעִים.
.
אֲבָל אֲנִי כְּבָר לֹא מִי שֶׁאַתָּה מַכִּיר,
אַתָּה יוֹדֵעַ – שֶׁהוֹרַדְתִּי אֶת הַתְּמוּנָה שֶׁלְּךָ מֵהַקִּיר?
כִּי אֵין לִי כּוֹחַ לְהִתְמוֹדֵד – עִם מָה שֶׁזֶּה מַזְכִּיר.
.
כֹּל מָה שֶׁנִּשְׁאַר מִמְּךָ פֹּה – זֶה זִכָּרוֹן וֶתְמוּנָה,
אֲבָל לְהִזָּכֵר – זֶה כְּמוֹ לַחְווֹת שׁוּב תְּאוּנָה.
"בְּכֹל דְּבַר – מַשְׁמָעוּת טְמוּנָה",
זוֹכֵר אֶת הַשִּׂיחוֹת שֶׁלָּנוּ – עַל אֱמוּנָה?
הִצְלַחְתִּי – בְּמִבְחַן הַהֲבָנָה,
אַךְ נִכְשַׁלְתִּי פְּעָמִים רַבּוֹת – כְּשֶׁהִיא בֶּאֱמֶת נִבְחֲנָה.
.
מָה אִם יָכֹלְתָּ לְתַקְשֵׁר אִתִּי עַכְשָׁו?
הָיִיתָ אוֹמֵר לִי – שֶׁשּׁוּם דָּבָר לֹא לַשָּׁוְא?
שֶׁאֲנִי לֹא אָשֵׁם?
וְשֶׁהַכֹּל מֵהַשֵּׁם?
.
אַךְ אַתָּה לֹא פֹּה – כְּדֵי לַעֲנוֹת לִי,
וַאֲנִי נִשְׁאָר – עִם הַכְּאֵב שֶׁלִּי.