חלונות

אנחנו שנינו רצים במסדרונות של החיים,
אנחנו שנינו רצים במסדרונות מקבילים,
בינינו מפרידה שורה של חלונות,
שורה של תהיות וחלומות.

פה יש וילון עבה ופה יש תריס,
לפעמים אני שולחת אליך מבט מתריס,
פעם אני רואה אותך,
פעם אתה אותי,
אבל אף פעם זה לא הדדי.

יש חלונות סגורים וחלונות פתוחים,
חלונות גבוהים וחלונות צרים,
רובם חד-צדדיים לאחד הכיוונים,
ואחד את השני אנחנו לא באמת רואים.

פה יש וילון עבה ופה יש תריס,
לפעמים אני שולחת אליך מבט מתריס,
פעם אני רואה אותך,
פעם אתה אותי,
אבל אף פעם זה לא הדדי.

לפעמים יש מראות ולפעמים סתם קיר חלק,
ולעתים הוא מכוסה בתמונות,
ואני חולמת דבר אחד, פשוט ואמיתי,
שפעם אני אראה אותך ואתה תראה אותי.

פה יש וילון עבה ופה יש תריס,
לפעמים אני שולחת אליך מבט מתריס,
פעם אני רואה אותך,
פעם אתה אותי,
אבל אולי פעם זה יהיה אמיתי.