יום של ים

החול, המים, השקט, הדממה.
וקול צעקה חד כמו סיכה,
חרישי כמו השתיקה,
עף כמו סערה הישר אל תוך-תוכי,
קורא לי לשוב אל הים של עצמי.

הים סוער, גליו גבוהים.
הים שקט, השחפים דואים.
הים יפה, חלק ונוצץ.
הים מלא ספינות מעץ.

הים הוא אני, אין סופי ורב-גוני.
לפעמים כועס וגועש, לעיתים מסוכן כמו אש.
פעמים הוא חלק ורגוע, ואז הוא מרגיש רעוע.
ימים אני, הולכת ליער או למדבר, ואז כשאני שבה שב גם העבר.

החול, המים, השקט, הדממה.
וקול צעקה חד כמו סיכה,
חרישי כמו השתיקה,
עף כמו סערה הישר אל תוך-תוכי,
קורא לי לשוב אל הים של עצמי.