כמו טפרים כואבים
כזיקוק הנורה גבוה אל על,
ושלג אדום שלעולם לא נגמר,
וחיוך מסתורי שחקוק על קופסא,
כמו דממה עמוקה היא צעקה.
כמו פנס מסנוור בים של אורות,
וחלונות סדוקים כמו מראות ישנות,
וילדים משחקים בשחור ולבן,
וקולות של עורבים ולהבות ועשן.
התראות
תגובות (3)
לא אכפת לי שזה בלי פואנטה *^* זה פשוט מושלם!
את כותבת כל כך יפה,בצורה נהדרת.אני כל כך אוהב את הכתיבה שלך :)
מדרג 100 ^^
ספיר אההה את זוכרת אותי ? ^^
וואי איך התגעגעתי פה לכולם.. במיוחד לכתיבה שלך –
וכמו אופיר (שתמיד קורא לפניי ומדרג -__- ) אני חושבת שזה מושלםםם 3>
אעאעאעאע ברור שאני זוכרת אותך!!
אני מקווה לקרוא שוב דברים שלך! התגעגעתי 3>