כנראה

מקווה ששורף לך כמו לי,
כי שנים אני חושבת עליך בצללים.
ויכולתי לכתוב עליך אלפי שירים,
אבל לא כתבתי שום מילים,
ואתה יודע למה.

תגיד, מתי אתה מגיע?
עוד כמה זמן אפשר להתגעגע?
למשהו לא קיים, שבשנייה נשבר.
לא נותנים לנו צ'אנס כבר מעכשיו.
אז תגיד לי אתה, מה המצב?

כשאתה שם, בין שתיקות,
ואולי תהיות –
תגיד, גם לך היו נפילות וטעויות?
או שרק לי לא מגיע להיות?

ואם אתה שם יושב או גם משהו אחר –
תגיד, למי אתה יכול להיות ותגיע?
וכל החלומות שאתה בהם נוגע,
או שמא אתה כמוני – תקוע ברגע?!

ואתה חי באשליות.
הלופ לא עוזב. בקבע.
רק תדע דבר אחד –
עצוב לי בלעדיך.

אבל אם יש אחד שבאמת יודע הכל –
אז גם את הרגע הזה הוא יודע.
וכנראה שטוב לי כעת,
לבד לגדול.