לֹא מְוַתֵּר

לֹא הָיָה לִי מַשֶּׁהוּ חָכָם לוֹמַר
אָז שָׁתַקְתִּי
לֹא הָיָה לִי בִּטָּחוֹן מְיֻתָּר
אָז שָׁתַקְתִּי
הִתְבַּיַּשְׁתִּי הִסְמַקְתִּי מוּזָר
אָז שָׁתַקְתִּי
לֹא יָצָא לִי קוֹל מֵהַמֵּיתָר
אָז שָׁתַקְתִּי
לֹא לָבַשְׁתִּי אֶת הַבֶּגֶד הַמֻּבְחָר
אָז שָׁתַקְתִּי
וְשָׁתַקְתִּי
וְשָׁתַקְתִּי
עַד שֶׁנִּמְאַס לִי
עַכְשָׁו כְּבָר בָּא לִי
לִצְעֹק בָּרְחוֹבוֹת
לִשְׁאֹג בַּיְּעָרוֹת
לְהַרְעִיד לְכֻלָּם תַּ'לְּבָבוֹת
וְזֶה יִהְיֶה הָאוֹת
בַּיּוֹם שֶׁזֶּה יַגִּיעַ
אֲנִי אֶהְיֶה, אֲנִי אָרִיעַ
עַד לְהָרִים קוֹלִי יַגִּיעַ
לְכֻלָּם אֲנִי מוֹדִיעַ
לִבִּי מָלֵא
מֵפִיץ מוֹדִיעַ, מְסַפֵּר
לֹא אֶשְׁתֹּק לֹא אֲוַתֵּר
אֲנִי הַיּוֹם שָׁלֵם יוֹתֵר.