לא מסוגלים לשכוח

יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁצְּרִיכִים יוֹם מְיֻחָד כְּדֵי לִזְכֹּר,
וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁלֹּא מְסֻגָּלִים לִשְׁכֹּחַ.
יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמְּנַסִּים לְהִתְחַבֵּר בְּכֹל הַכּוֹחַ,
וַאֲחֵרִים שֶׁרַק רוֹצִים לְהִתְנַתֵּק וְלִבְרֹחַ,
כִּי הַכְּאֵב – אַף פַּעַם לֹא נוֹתֵן לָהֶם מָנוֹחַ.
.
אוֹמְרִים שֶׁהַזְּמַן מְרַפֵּא,
אַךְ רַק אֶת מִי – שֶׁמֵּהַזִּכָּרוֹן מַרְפֶּה.
לְמִי שֶׁמִּתְמוֹדֵד עִם הַזִּכְרוֹנוֹת – בְּכֹל יוֹם,
כֹּל יוֹם – הוּא נוֹרָא וְאָיֹם.
.
עַד שֶׁלִּפְעָמִים הָאָדָם "מֵת" – כִּי הַזִּכָּרוֹן חַי.
וְהוּא צוֹרֵחַ "דַּי!"
כִּי הַזִּכָּרוֹן מֵצִיף מִדַּי.
.
לָמָּה הִצִּילוּ אֶת חַיָּיו – אִם הוּא לֹא מְסֻגָּל לִחְיוֹת?
הוּא מַרְגִּישׁ חַיָּב – אַךְ קָשֶׁה לוֹ כָּאן לִהְיוֹת.
וְהוּא מַרְגִּישׁ אַשְׁמָה,
נֶפֶשׁ כְּלוּאָה בְּגוּף – בְּלִי נְשָׁמָה.
כֹּל רֶגַע הוּא מִלְחָמָה,
שֶׁל נֶפֶשׁ שְׁבוּרָה – שֶׁרַק רוֹצָה הַשְׁלָמָה.
וּבֵין קֵהוּת – לִרְגִישׁוּת עֲצוּמָה,
לִפְעָמִים הוּא מְקַנֵּא – בְּאֵלֶּה שֶׁנִּמְצָאִים בָּאֲדָמָה.
.
וּבֵין שְׁעוֹת יֵאוּשׁ – יֵשׁ רִגְעֵי תִּקְוָה,
שֶׁבָּהֶם מִתְחַזֶּקֶת הָאֱמוּנָה – שֶׁהַגְּאֻלָּה קְרוֹבָה.
שֶׁהַמְּצִיאוּת בְּקָרוֹב – תִּהְיֶה טוֹבָה,
וְגַם הוּא יָחוּשׁ תְּחוּשׁוֹת – כְּמוֹ שַׁלְוָה וְחֶדְוָה.
.
וְאוּלַי הִיא תַּגִּיעַ הַיּוֹם – וְאוּלַי רַק מָחָר,
הוּא רַק מְקַוֶה – שֶׁבִּשְׁבִילוֹ זֶה לֹא יִהְיֶה מִדַּי מְאֻחָר.