להתקדם בדרך הקשה

מִזְּמַן לֹא חַשְׁתִּי כָּזֶה פֶּרֶץ אַמְבִּיצְיָה,
לַעֲשׂוֹת לְגוּף אוֹפְּטִימִיזַצְיָה.
וְהַיֵּצֶר עָזַר לִי לְהַשִּׂיג – עוֹד אִינְפוֹרְמַצְיָה,
וְעוֹד עָשָׂה לִי – שִׂיחוֹת מוֹטִיבַצְיָה.
הַאִם יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁזּוֹ מָנִיפּוּלַצְיָה?
.
"אַתָּה מְסֻגָּל לְיוֹתֵר,
אַל תְּוַתֵּר.
תְּנַתֵּר כְּמוֹ פַּנְתֵּר,
וְתַפְסִיק לְקַטֵּר!"
.
הוּא עוֹדֵד אוֹתִי לְהַמְשִׁיךְ – עוֹד וָעוֹד,
עַד שֶׁהַשְּׁרִירִים הִתְחִילוּ לִרְעֹד.
אַךְ הִמְשַׁכְתִּי לִצְעֹד,
גַּם כְּשֶׁזֶּה הָיָה קָשֶׁה מְאוֹד.
.
אַךְ פִּתְאוֹם – הִסְתַּחְרֵר כֹּל הַיְּקוּם,
נָפַלְתִּי – וְלֹא יָכֹלְתִּי לָקוּם.
וְרַק כְּשֶׁקִּבַּלְתִּי אֶת הַתּוֹכְנִית שִׁקּוּם,
הֵבַנְתִּי אֶת הַתִּחְכּוּם,
שֶׁל קַו חֲשִׁיבָה עָקוּם.
.
וְהַיֵּצֶר אָמַר – "הָיִיתִי לְצִדְּךָ,
נִסִּיתִי לְאַמֵּן אוֹתְךָ,
זֶה פָּשׁוּט לֹא בִּשְׁבִילְךָ.
אָז עֲזֹב אוֹתְךָ מִשְּׁכִיבוֹת שְׂמִיכָה,
זֶה לֹא יִתֵּן לְךָ שִׂמְחָה.
רַק בַּסְּרָטִים – תִּרְאֶה אֶת הַזְּרִיחָה,
יֵשׁ לִי בִּשְׁבִילְךָ מִגְוַן מוּצְרֵי הַסָּחָה,
בְּמָה תִּבְחַר כְּדֵי לִבְרֹחַ מֵהַמְּצִיאוּת בְּהַצְלָחָה?"
.
הַדֶּרֶךְ שֶׁלְּךָ נִרְאֵית קַלָּה – אַךְ מַתִּישָׁה,
אֲנִי בּוֹחֵר בַּדֶּרֶךְ הַקָּשָׁה.
אֲנִי לֹא אֶתֵּן לְךָ לִגְרֹם לִי – לְהַגִּיעַ לְחֻלְשָׁה,
אֲנִי אֲאַזֵּן – אֶת הַלַּחַץ עַל הַדַּוְשָׁה.
.
אַתָּה מַבְטִיחַ – הֶשֵּׂגִים עַכְשָׁוִיִּים,
אַךְ מְנִיעֶיךָ אֵינָם טְהוֹרִים.
הַדֶּרֶךְ לְהֶשֵּׂגִים מֵיטָבִיִּים,
הִיא בְּאֹסֶף צְעָדִים חִיּוּבִיִּים,
וַהֲכִי חָשׁוּב – עִקְבִיִּים.
.
כִּי עָדִיף צְעָדִים קְטַנִּים וְרַב-פַּעֲמִיִּים,
מִצְעָדִים גְּדוֹלִים וְחַד-פַּעֲמִיִּים.