לולאת חרדה

אִם אַתָּה חָרֵד – מִטִּפּוּל בְּחָרָדָה,
כֵּיצַד תֵּצֵא – מִמַּעֲגַל הַהַפְחָדָה?
.
אַתָּה צָרִיךְ לִהְיוֹת אַמִּיץ,
קַח תִּשְׁתֶּה אֶת הַמִּיץ,
יֵשׁ בּוֹ קוֹקְטֵיְל שֶׁהוּא הַהֵפֶךְ מִמַּמְרִיץ,
תִּשְׁתֶּה – וְזֶה כְּבָר לֹא יַלְחִיץ.
אָז אַתָּה שׁוֹתֶה – וּבַבֹּקֶר לֹא מֵקִיץ,
מִסְתַּבֵּר – שֶׁזֶּה גָּרַם לְךָ אֶת הַפְּגִישָׁה לְהַחְמִיץ.
.
הַפְּסִיכוֹלוֹג מַסְבִּיר שֶׁזֶּה רַק סִימְפְּטוֹם,
וְלֹא פְּצָצַת אָטוֹם.
אָז אֶת הָעֵינַיִם תַּעֲצֹם…
וְאָז גַּם אֶת הַאוֹזְנַיִים בָּא לְךָ לִסְתֹּם,
וּלְהִתְעוֹרֵר מֵהַחֲלוֹם,
כִּי כֹּל מָה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה – זֶה תְּהוֹם.
.
אָז הַפְּסִיכוֹלוֹג מַצִּיעַ – תֵּחָשֵׂף לְכָךְ בְּהַדְרָגָה,
וְאַתָּה בֵּין מַדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה – בּוֹנֶה עוֹד מַדְרֵגָה.
וּפַעַר הַזְּמַנִּים בֵּין דַּרְגָּה לְדַרְגָּה,
מְעוֹרֵר בַּפְּסִיכוֹלוֹג – הַפְרָעַת דְּאָגָה.
.
אָז אַתָּה מַמְלִיץ לוֹ עַל נְשִׁימוֹת וְכַדּוּרֵי הַרְגָּעָה,
לְהֵחָשֵׂף בְּהַדְרָגָה – לִתְחוּשַׁת כִּשָּׁלוֹן נוֹרָאָה.
וְגַם אִם הוּא מַרְגִּישׁ זְוָעָה,
וְהִפְסִיק לָחוּשׁ הֲנָאָה,
הֲכִי חָשׁוּב לֹא לְהִתְנַתֵּק מֵהַתּוֹדָעָה,
וּבְקָרוֹב תַּחֲלֹף לָהּ – הַתְּחוּשָׁה הָרָעָה.
.
וְלַמְרוֹת שֶׁאַתָּה בְּאֶמְצַע הֶתְקֵף,
וַאֲנִי אֲפִלּוּ אֶצְבַּע לֹא נוֹקֵף.
הָיִיתִי 'שָׂמֵחַ' לְהִשָּׁאֵר וּלְשַׁקֵּף,
זֶה נִשְׁמָע מַמָּשׁ 'כֵּיף',
אֲבָל אֲנִי כְּבָר עָיֵף,
וּמְחַכָּה לִי אֲרוּחָה בְּמִסְעֶדֶת שֵׁף,
אָז אַל תִּשְׁכַּח – אַתָּה שׁוֹאֵף וְנוֹשֵׁף.
.
וּלְגַבֵּי הַתַּשְׁלוּם,
נִתְקַזֵּז וְכָךְ אֲנִי לֹא חַיָּב לְךָ כְּלוּם.
.
וְכָךְ הַפְּסִיכוֹלוֹג הֵבִין – שֶׁהוּא זָקוּק לְטִפּוּל בִּגְלָלִי,
וְהַטִּפּוּל בִּי – הוּא נֶזֶק כַּלְכָּלִי.
מְסֻכָּן לְהִכָּנֵס לָרֹאשׁ שֶׁלִּי,
הוּא יוֹתֵר מִדַּי שְׁלִילִי.
וְאֶפְשָׁר לִפֹּל לְמָקוֹם מֵלַנְכּוֹלִי וְאַפְלוּלִי.
.
וְאוּלַי הַמַּסְקָנָה,
הִיא שֶׁגַּם אַתָּה בְּסַכָּנָה,
כִּי קָרָאתָ שִׁיר – שֶׁל מִישֶׁהוּ חֲסַר תַּקָּנָה?
מוּכָן לְקַבֵּל אֶת הָאַבְחָנָה?
אוֹ לַחֲסֹם אוֹתִי – כְּאֶמְצָעִי הֲגַנָּה?