מותר לך לבכות

הַחַיִּים נוֹתְנִים לָךְ – עוֹד וָעוֹד מַכּוֹת,
הַחֲרָדוֹת – מְשַׁתְּקוֹת,
וְהַלַּחַץ גּוֹבֵר בְּאֵזוֹר הָרַקּוֹת.
הַדְּמָעוֹת חֲנוּקוֹת,
אַתְּ מִתְאַמֶּצֶת – וְהַשִּׁנַּיִם מִתְהַדְּקוֹת,
מְנַסָּה לְהַחְזִיק אֶת הַמַּסֵּכָה – עוֹד כַּמָּה דַּקּוֹת.
אַתְּ מְצַוָּה עֲלֵיהֶן – לְחַכּוֹת,
וּבֵינְתַיִם הִתְנַהֲלוּת נוֹרְמָטִיבִית – מְנַסָּה לְחַקּוֹת.
וּבֵין כְּאֵב לְמוּעָקוֹת,
אֲנִי רוֹצֶה לְהַגִּיד לָךְ שֶׁ… מֻתָּר לָךְ לִבְכּוֹת.
.
בֶּכִי – הוּא לֹא חֻלְשָׁה,
קֹשִׁי – הוּא לֹא בּוּשָׁה.
לִפְעָמִים – זֶה מֵקֵל עַל הַתְּחוּשָׁה,
וְזֶה בְּסֵדֶר – שֶׁהָעַיִן לֹא יְבֵשָׁה.
.
אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַכְּאֵב שֶׁלָּךְ,
גַּם כְּשֶׁאֵזוֹר הַלֶּחִי – אֵינוֹ לַח.
הַכְּאֵב עוֹד יִדְעַךְ,
וְיוֹם אֶחָד – הוּא יִהְיֶה רַק זִכָּרוֹן שֶׁנִּשְׁכַּח.
.
זֶה בְּסֵדֶר גַּם לֹא לִהְיוֹת בְּסֵדֶר,
הַבָּלָגָן – קֹדֶם לַסֵּדֶר.
חָשׁוּב לִזְכֹּר גַּם בְּרִגְעֵי הַשֶּׁבֶר,
שֶׁזֶּה לֹא גֵּיְם אוֹבֶר.
אוֹמְנָם זֶה קָשֶׁה – לְהִתְמוֹדֵד עִם הַמַּשְׁבֵּר,
אַךְ אֱלוֹקִים נוֹתֵן – אֶת הַכּוֹחַ לְהִתְגַּבֵּר.
.
זֶה כּוֹאֵב לְקַבֵּל בִּקּוֹרוֹת – בְּמַסְוֶה שֶׁל מַחְמָאוֹת,
גַּם אִם הַכַּוָּנוֹת טוֹבוֹת – הַתּוֹצָאוֹת רָעוֹת.
זֶה קָשֶׁה לַעֲשׂוֹת – כְּשֶׁחוֹשֶׁשִׁים לִטְעוֹת,
וְזֶה מַפְחִיד – לְנַפֵּץ אֶת הַבּוּעוֹת.
וְזֶה מֵצִיף כְּשֶׁעַל כֹּל דָּבָר יֵשׁ לָךְ מִסְפַּר דֵּעוֹת,
אַךְ יַקִּירָתִי – מֻתָּר לָךְ לִשְׁטֹף אֶת הַלֵּב עִם דְּמָעוֹת.
.
אוּלַי אַתְּ רַק נֶפֶשׁ שֶׁכְּלוּאָה בַּ"גּוּף",
אַךְ יוֹם אֶחָד – גַּם אַתְּ תּוּכְלִי לָעוּף.
.
.
בְּמַסַּע נֶפֶשׁ קוֹגְנִיטִיבִי – תּוֹהֶה לְעַצְמוֹ אִינְטְרוֹסֶפְּקֶטְפֹבִי,
מִבֵּין שְׁלַל מַחְשֵׁבוֹתָיו – מָה אוֹבְּיֶקְטִיבִי, מָה סוּבְּיֶקְטִיבִי וּמָה בִּכְלָל פִיקְטִיבִי?
.
.
וְאוּלַי הַמַּחְסוֹם הָרִגְשִׁי – אֶת הָאֵנֶרְגִּיָּה שֶׁלָּךְ שׁוֹאֵב?
וְרַק אַחֲרֵי שֶׁתִּשְׁטְפִי אֶת הַלֵּב,
תָּבִינִי כַּמָּה כָּבֵד – מַשָּׂא הַכְּאֵב.
וְאָז תּוּכְלִי אֶת הָאֵנֶרְגִּיָּה בְּאֹפֶן חִיּוּבִי לְנַתֵּב,
וּכְשֶׁהַלֵּב שָׁלֵו,
גַּם אַתְּ – תַּתְחִילִי לְלַבְלֵב.