עורי אמא עורי

מעל אלפי ארצות
בין תילי חורבות
מעל ראשי ההרים
בין עיר אנוש למלאכים
ישנה לה ארץ
ארץ זהב וכסף
ארץ דם והרג
חץ וחרב מנת חלקה
נהרותיה דבשה ודמה

ובין חומותיה
של עיר הדמעות
נשארה לה לבדה
חומה עתיקה
יש הקוראים לה
קיר הדמעות
כשם העיר והדם
יש הקוראים אותה
הכותל מים
שם יבואו
פליטים מעם

אך אני
אתן בו שם
כתקווה לקצה השמיים
כי בקצה החומה
בין העננים
עוד מנצנצת לה
מנורה של זהב
כי בקצה החומה
בין העננים
עוד קיימת לה
תקווה לשבים

מעל ראש אהוב
בין רחוק הוא או קרוב
מעל כל תקווה
בין חלום היא או דמעה
עפה לה ציפור
אל ארץ רחוקה
אמרי לה ארץ
עורי ארץ
עיר שלם
עורי לך
עיר אהובה

ארץ עורי ארץ
תמו הכאבים
עורי לך
אביא בנייך השבים

לא אכלתי יום
ועודי בשלהבות החום
היכן היא השאלה
המנורה במרחק נגיעה
מבין מסיכה שקופה קרה
היכן היא התקווה
שבו הבנים
אז למה את אימם
הם מבזים
עורי אמא עורי
לא תבוא עוד ציפור
עורי אמא עורי
הראי לבנייך את תקוותך

הזה הוא כותל העם
הזה הוא כותל מים
עד מתי היה כותל הדמעות
עד מתי רק אליך עיניינו נשואות
קול באדם תפילה
ותקוות האדם זו היא החומה

מעל אלפי ארצות
בין תילי חורבות
מעל ראשי ההרים
בין עיר אנוש למלאכים
ישנה לה ארץ