עיוורים לכאבם של אחרים

הֵם לֹא מְבִינִים – וְזֶה מְתַסְכֵּל,
לָמָּה אַף אֶחָד עַל הַלֵּב שֶׁלִּי – לֹא מִסְתַּכֵּל?
בִּמְקוֹם בַּגֶּזֶר – הֵם בּוֹחֲרִים בְּמַקֵּל,
וּבִמְקוֹם לְהָכִיל – לְהִתְנַכֵּל.
וּפִתְאוֹם קָשֶׁה לוֹ לְעַכֵּל,
אֵיךְ הָעוֹלָם הַזֶּה – כֹּל כָּךְ הִתְקַלְקֵל?
.
לָמָּה הֵם לֹא מִסְתַּכְּלִים -עַל כְּאֵבָם שֶׁל אֲחֵרִים?
הַאִם הֵם עִוְרִים?
הַאִם הֵם לֹא רוֹאִים – אֶת הַלְּבָבוֹת שֶׁהֵם שׁוֹבְרִים?
לָמָּה הֵם לֹא חוֹשְׁבִים – לִפְנֵי שֶׁהֵם מְדַבְּרִים?
הֵם לֹא מַבִּיטִים – עַל הַשְּׁבָרִים שֶׁנּוֹצָרִים.
לָמָּה הֵם לֹא עוֹצְרִים?
מָה הֵם רוֹצִים אוֹתָם – קְבוּרִים?
.
כְּשֶׁאָדָם מְבַקֵּשׁ תִּגְבֹּרֶת,
הוּא מְחַפֵּשׂ תְּמִיכָה – לֹא בִּקֹּרֶת.
לֹא תָּמִיד אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ – "אֱמֶת דּוֹקֶרֶת",
יֵשׁ זְמַנִּים שֶׁהִיא מוֹעִילָה – כְּמוֹ סְנוֹקֶרֶת.
וְאִם אֶת הַבְּעָיָה – הִיא לֹא פּוֹתֶרֶת,
וְאֶת הָאָדָם – יוֹתֵר שׁוֹבֶרֶת,
אוּלַי בְּרֶגַע זֶה – הִיא מְיֻתֶּרֶת?
.
לִפְעָמִים כֹּל מָה שֶׁאָדָם צָרִיךְ – זֶה עִידוּד וְהַקְשָׁבָה,
שֶׁיְּפַנּוּ לוֹ קְצָת זְמַן – וְיַשְׁקִיעוּ בּוֹ מַחְשָׁבָה.
לֹא הִסְתַּכְּלוּת עַל הַתְּמוּנָה הָרְחָבָה,
אוֹ מִלִּים שֶׁקָּרָאתָ – בְּאֵיזוֹ כַּתָּבָה.
פָּשׁוּט אִכְפַּתִּיּוּת וְאַהֲבָה,
הִשְׁתַּתְּפוּת בַּכְּאֵב – וְשִׂיחָה טוֹבָה.
.
אַךְ לֹא תָּמִיד יֵשׁ אֶת הַמִּישֶׁהוּ הַזֶּה – בְּעֵת צָרָה,
גַּם כְּשֶׁהָאָדָם בְּלֵית בְּרֵרָה – פּוֹנֶה לְעֶזְרָה.
יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁנֶּעֱלָמִים כְּשֶׁרַע,
אַךְ אוּלַי גַּם הֵם – מִתְמוֹדֶדִים עִם סְעָרָה?
.
וְאוּלַי גַּם אֲנִי עִוֵר לַכְּאֵב שֶׁלָּהֶם?
אוּלַי אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ – מָה בֶּאֱמֶת עוֹבֵר עֲלֵיהֶם?
גַּם הֵם מִתְמוֹדֶדִים עִם קְשָׁיִים בְּחַיֵּיהֶם,
וַאֲנִי לֹא מוּדָע – לְכֹּל צָרוֹתֵיהֶם.
.
וְאוּלַי גַּם אֲנִי רוֹאֶה אֶת הַכְּאֵב שֶׁלִּי – וְלֹא אוֹתָם?
אָז אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לִשְׁפֹּט אֶת הִתְנַהֲגוּתָם,
אִם אֲנִי מִתְנַהֵג בְּדִיּוּק כְּמוֹתָם?
.
אָז אוּלַי בִּמְקוֹם לִרְאוֹת אֶת הַפְּגָמִים אֶצְלָם,
וְלִכְעֹס עַל כֻּלָּם.
אֲנִי צָרִיךְ לְהָבִין – שֶׁאַף אֶחָד אֵינוֹ מֻשְׁלָם,
וְשֶׁתִּקּוּן הַנֶּפֶשׁ שֶׁלִּי – זוֹ הַדֶּרֶךְ שֶׁלִּי לְתִקּוּן עוֹלָם?