עיוור שרואה באמת

10/06/2025 76 צפיות אין תגובות

הַאִם הָיִיתָ מוּכָן לְוַתֵּר – עַל הָרְאִיָּה הַגַּשְׁמִית,
כְּדֵי לְפַתֵּחַ רְאִיָּה רוּחָנִית – פְּנִימִית?
זֶה יַקְשֶׁה עָלֶיךָ – בַּהִתְנַהֲלוּת הַיּוֹמְיוֹמִית,
אַךְ תֵּחָשֵׂף – לִמְצִיאוּת שְׁמֵימִית.
.
בִּמְקוֹם לִרְאוֹת גּוּף – תִּרְאֶה נְשָׁמָה,
אַתָּה תִּתְבּוֹנֵן בַּכּוֹחוֹת הָרוּחָנִיִּים – שֶׁמְּנַהֲלִים מִלְחָמָה.
תָּבִין לָמָּה – מִתְרַחֶשֶׁת הַסְלָמָה,
וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לְהוֹבִיל – לִמְצִיאוּת שְׁלֵמָה.
.
יִהְיֶה לְךָ יֶדַע עָמֹק – שֶׁאָסוּר לְךָ לְגַלּוֹת,
יִהְיוּ לְךָ תְּשׁוּבוֹת – לְכֹּל כָּךְ הַרְבֵּה שְׁאֵלוֹת,
יוֹתֵר מִכֹּל קוֹרְאֵי הַמַּזָּלוֹת,
תָּבִין בֶּאֱמֶת – אֶת הַגּוֹרָלוֹת,
וְלָמָּה וּמִי – יִזְכּוּ בְּהַגְרָלוֹת.
מָה הַמַּשְׁמָעוּת – שֶׁל תַּקָּלוֹת,
וְאֵיךְ לְתַקֵּן – אֶת גּוֹרֵם הַמַּחֲלוֹת.
.
אַךְ אָסוּר לְךָ לַחְשֹׂף – מָה שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ,
גַּם כְּשֶׁאַתָּה מֵבִין – מֵאֵיזֶה שֹׁרֶשׁ רוּחָנִי כֹּל דָּבָר נוֹבֵעַ.
אַתָּה יָכוֹל לְנַסּוֹת לַעֲזֹר וּלְסַיֵּעַ,
וְלִרְמֹז לְמִישֶׁהוּ – מָה הַדָּבָר שֶׁבּוֹ פּוֹגֵעַ.
.
אַךְ לָרֹב – הוּא יִסְתַּכֵּל עָלֶיךָ כְּמוֹ מְשֻׁגָּע,
וְיַמְשִׁיךְ לְהִפָּגַע.
אַתָּה תֵּרָאֶה מָה יִקְרֶה לוֹ בַּמַּסָּע,
וְאֵיךְ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלּוֹ – גּוֹרֵם לוֹ לְהִפָּצַע.
.
וְזֶה מְתַסְכֵּל – שֶׁאַתָּה לֹא יָכוֹל לְסַפֵּר,
בְּמִשְׁפָּט אֶחָד – אֶת חַיָּיו תּוּכַל לְשַׁפֵּר.
אַךְ אָסוּר לְךָ לִפְגֹּעַ – בְּחֹפֶשׁ הַבְּחִירָה,
וּלְבֵינְתַיִם – הוּא סוֹבֵל נוֹרָא.
.
הוּא בְּצָרָה,
הַאִם תְּגַלֶּה לוֹ – וְתִמְנַע מִמֶּנּוּ אֶת אֶפְשָׁרוּת הַכְּפִירָה?
הַאִם תַּנְחִית עָלָיו אֱמֶת מְחַיֶּבֶת – בְּלֵית בְּרֵרָה?
וּמָה אִם גַּם בִּשְׁבִילְךָ – זֶה יִהְיֶה רַע?
.
מָה אִם תְּאַבֵּד אֶת הַיְּכֹלֶת – אִם כָּךְ תַּעֲזֹר?
מָה אִם אַף פַּעַם – לֹא תּוּכַל לְכָךְ לַחֲזֹר?
מָה אִם תִּהְיֶה עִוֵר – לְכֹּל הָעוֹלָמוֹת?
מָה אִם בִּגְלַל זֶה לֹא תִּרְאֶה גּוּפִים וּנְשָׁמוֹת?
.
וְאוּלַי תּוּכַל לַעֲזֹר לָרַבִּים – אִם תִּשְׁמֹר עַל הַיְּכֹלֶת?
אַךְ זוֹ גַּם מִשְׁקֹלֶת,
כֹּל הַחְלָטָה – מוֹבִילָה לִמְעַרְבֹּלֶת.
קָשֶׁה לִרְאוֹת – נֶפֶשׁ שֶׁסּוֹבֶלֶת,
נְשָׁמָה שֶׁלַּתְּהוֹם נוֹפֶלֶת,
כְּשֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ – שֶׁיֵּשׁ לְךָ יְכֹלֶת,
לַעֲצֹר אוֹתָהּ לִפְנֵי שֶׁהִיא מְקַלְקֶלֶת.
.
וְאוּלַי "מוֹסִיף יֶדַע – מוֹסִיף מַכְאוֹב",
וְיֵשׁ דְּבָרִים – שֶׁטּוֹב יוֹתֵר לֹא לִרְאוֹת?


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך