עשינו אהבה במילים

גרמת לי להרגיש דברים שלא הרגשתי בחיים וזה הפחיד אותי.

הלכנו יד ביד לעבר החוף הקרוב
וישבנו על שפת הים..

החוף היה ריק מאנשים,
יכולתי להרגיש את החול בכפות הרגליים
ויכולתי לשמוע את רשרושי הגלים בין האוזניים.

הרגשתי כאילו עשינו אהבה במילים..
דיברנו כל כך הרבה בכל כך מעט זמן.
דיברנו על הכל.

היינו חשופים,
היינו פגיעים,
היינו עירומים מבפנים
והזמן עבר מהר מידי.

שעות הלילה המאוחרות הגיעו
והחלטתי לשים עליו את הראש..
הוא אהב את הרעיון.

ידעתי שהוא אהב את הרעיון
כי הוא חייך כמו חולה אהבה מבלי להרגיש..
עד שהוא קלט והכחיש.
צחקתי.
לא הצלחתי להפסיק לצחוק.
צחקתי עד שכאבה לי הבטן.

10 דקות עברו והצחוק התחלף בשתיקה.
הרגשתי פיק ברכיים..
המתח בינינו הרקיע שחקים
ולא הפסקנו להביט זה לזו בעיניים..

לא הפסקנו להביט זה לזו בעיניים
עד שניתקתי את הקשר עין
כיוון שנשאבתי אל תוך המחשבות.

נכנסתי לסטרס.
אני לא מוכנה להתאהב שוב.
הלב שלי דפק חזק..
והוא הרגיש.

הוא הרגיש ..
הוא נישק..
הוא ידע.

נשאבתי אל תוך הסיטואציה
והרגשתי כאילו אני בתוך
סרט רומנטי עם סוף לא ידוע.

הרגשתי שאני מתאהבת בו..

התנתקתי ממנו והמחשבות השתלטו עליי..
שוב.
הוא שוב הרגיש.
קמתי.
פחדתי.
הוא לא נרתע ממני..

מתוך אינסטינקט התחלתי ללכת.
רק רציתי לברוח מהמקום..
אבל הוא הלך אחריי
אז הגברתי קצב..
ובכל זאת, הוא תפס אותי.
הוא אחז בידי וקירב אותי אליו.

הייתי בטוחה שהוא יכעס.
הייתי בטוחה שהוא יכעס
כי הרי למה לי להיות כל כך מבולבלת
כשהכל כל כך ברור?..
אבל הוא חיבק אותי.

הוא ליטף את הפחד
והסתכל לי עמוק אל תוך העיניים..

לא הייתי צריכה לדבר
או להסביר את עצמי
על מנת שהוא יבין את שעל ליבי..
כי הוא פשוט הבין.

הוא הבין והוא אמר לי
את כל המילים שהייתי צריכה לשמוע..
כדי להצליח לשחרר, 
ולהרגיש 
מחדש.