פרשת ואתחנן – תפילה שלא נענתה.

אִם תְּפִלָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה נִדְחֲתָה,
וְלֹא נֶעֶנְתָה.
מָה הַסִּכּוּי שֶׁתְּפִלָּתִי תִּתְקַבֵּל?
כְּשֶׁאֲנִי בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל – לְעִתִּים מְעַרְבֵּל.
.
מֹשֶׁה הוּא גְּדוֹל הַנְּבִיאִים,
אִישׁ הָאֱלוֹקִים.
הוּא הוֹרִיד לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה,
וּמֵרֹב קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה,
עַל פָּנָיו – אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת אֶת הַהֶאָרָה.
.
וַאֲנִי לֹא נָבִיא,
וּבְקֹשִׁי יוֹדֵעַ קְצָת – מֵהַתּוֹרָה שֶׁהוּא הֵבִיא.
אֲנִי לֹא מַסְפִּיק שׁוֹמֵר עַל טֹהַר,
וְעַל פָּנַי – לֹא רוֹאִים אֶת הַ'זֹהַר'.
.
אַךְ אוּלַי אָנוּ לֹא יוֹדְעִים – מָה טוֹב בִּשְׁבִילֵנוּ?
וְהַשֵּׁם בְּרַחֲמָיו – גַּם מִתְּפִלּוֹתֵינוּ מַצִּילֵנוּ.
הוּא מִתְעַלֵּם לְעִתִּים – מִבַּקָּשׁוֹתֵינוּ,
כְּדֵי שֶׁנּוּכַל בֶּאֱמֶת לְהַגְשִׁים – אֶת רְצוֹנוֹתֵינוּ.
.
אָנוּ רוֹאִים – רַק לִטְוָחִים קְצָרִים,
יֵשׁ יוֹתֵר מִדַּי – דְּבָרִים נִסְתָּרִים,
וּבְיַחַס לַבּוֹרֵא – אָנוּ מַמָּשׁ בּוּרִים.
.
כְּמוֹ יְלָדִים קְטַנִּים – שֶׁמְּבַקְּשִׁים מַמְתַּקִּים,
וְלֹא מוּדָעִים לַנְּזָקִים.
וּמִבְּחִינָתָם מָה שֶׁהֲכִי חָשׁוּב – זֶה מִשְׂחָקִים,
וְאָנוּ מַגְבִּילִים אוֹתָם בְּחֻקִּים.
אֶת כַּמּוּת הַמְּתוּקִים,
וּזְמַנֵּי שֵׁנָה מְדֻיָּקִים.
כְּשֶׁהֵם יִגְדְּלוּ – הֵם יוֹדוּ עַל כָּךְ בְּמִלִּים וְחִבּוּקִים,
אֲבָל עַכְשָׁו – הֵם רַק בּוֹכִים וְזוֹעֲקִים.
.
לְכֹּל רָצוֹן – יֵשׁ לְבוּשִׁים,
וְאוֹתָם אָנוּ בְּעִקָּר מְבַקְּשִׁים.
אַךְ זֶה לֹא בְּהֶכְרֵחַ – מָה שֶׁאָנוּ בֶּאֱמֶת רוֹצִים,
וְאִם נְקַבֵּל אוֹתָם – לֹא תָּמִיד נִהְיֶה מְרֻצִּים.
בְּעוֹד כַּמָּה שָׁנִים,
כְּשֶׁנָּבִין עוֹד כַּמָּה מִשְׁתַּנִּים.
נוֹדֶה לֶאֱלֹקִים,
עַל זֶה שֶׁהוּא מָנַע מֵאִתָּנוּ – "מַמְתַּקִּים".
כִּי זֶה מָה שֶׁגָּרַם לָנוּ לִהְיוֹת בְּרִיאִים וַחֲזָקִים,
בִּלְעֲדֵי הַקְּשָׁיִים – לֹא הָיִינוּ מִתְחַזְּקִים.
.
וְאוּלַי הַבּוֹרֵא רוֹצֶה לָתֵת לָנוּ אֵינְסוֹף,
וְלָכֵן מוֹנֵעַ מֵאִתָּנוּ סִפּוּק – מִשֶּׁפַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ סוֹף,
שֶׁלֹּא נִסְתַּפֵּק בְּפָחוֹת מֵאֵינְסוֹף,
וְעַל כָּךְ נוֹדֶה לוֹ בַּסּוֹף – בְּלִי סוֹף.
.
וְאוּלַי הַמֶּסֶר הָעִקָּרִי מִפָּרָשָׁתֵנוּ,
זֶה שֶׁלֹּא תָּמִיד טוֹב – שֶׁתִּתְקַבֵּלְנָה בַּקָּשׁוֹתֵינוּ?
כִּי לִפְעָמִים – אִם נְקַבֵּל אֶת דְּרִישׁוֹתֵנוּ,
נְגַלֶּה – שֶׁזֶּה לְרָעָתֵנוּ.
וְלָכֵן דַּוְקָא בִּגְלַל שֶׁהַבּוֹרֵא רוֹצֶה לְהָטִיבֵנוּ,
הוּא לֹא נַעֲנָה לִתְפִלָּתֵנוּ.
וְגַם אִם עַכְשָׁו – אָנוּ מְטֻשְׁטָשִׁים מֵרֹב דִּמְעוֹתֵינוּ,
בַּסּוֹף נִרְאֶה – אֵיךְ הַכֹּל הָיָה לְטוֹבָתֵנוּ.