פרשת ניצבים – המדד האמיתי.

"אַתֶּם נִיצָּבִים הַיּוֹם…כֹּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל"
וְאָז נִכְתַּב דָּבָר תָּמוּהַּ – לְכֹּל אָדָם שׁוֹאֵל.
"מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ – עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ."
זֶה לֹא אָמוּר לִהְיוֹת – מִמִּי שֶׁהֲכִי מֵעָלֶיךָ,
עַד לְמִי שֶׁהֲכִי מִתַּחְתֶּיךָ?
אֶלָּא שֶׁפֹּה טָמוּן – מֶסֶר מֵהַתּוֹרָה אֵלֶיךָ.
.
עַם יִשְׂרָאֵל כִּבְיָכוֹל בְּמַעְגָּל סְבִיב אֱלוֹקִים,
וְלָכֵן בְּאוֹתָהּ מִידָּה – הֵם קְרוֹבִים וּרְחוֹקִים.
אֶת הַבּוֹרֵא – יֶדַע לֹא מַרְשִׁים,
גַּם לֹא יְדִיעַת הַתּוֹרָה כֻּולָּהּ – עִם מְפָרְשִׁים.
כַּמּוּבָן שֶׁלֹּא – כְּתִיבַת סְפָרִים,
אוֹ שָׁלָל רָחָב שֶׁל כִּישּׁוּרִים.
.
הֲרֵי אֶת הַיְּכוֹלוֹת קִיבַּלְנוּ מִמֶּנּוּ,
אָז מָה יֵשׁ לָנוּ לְהִתְגָּאוֹת בִּיכוֹלוֹתֵינוּ?
אַךְ יֵשׁ נָתוּן אֶחָד – שֶׁכָּפוּף לִבְחִירָתֵנוּ,
כַּמָּה נְמַמֵּשׁ אֶת יְכוֹלוֹתֵינוּ?
הַאִם נַהֲפוֹךְ לַגִּירְסָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר שֶׁל עַצְמֵנוּ?
זֶה תָּלוּי לְגַמְרֵי בַּבְּחִירוֹת שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּחַיֵּינוּ.
.
הַבּוֹרֵא לֹא מִתְרַשֵּׁם מִמַּעֲמָד אוֹ מִשְׁפָּחָה,
וּמַגְדִּיר אַחֶרֶת מֵהַחֶבְרָה – אֶת הַהַצְלָחָה.
מִימּוּשׁ מֵאָה אָחוּז – מֵהַפּוֹטֶנְצְיָאל שֶׁלְּךָ,
הַמִּבְחָן שֶׁלְּךָ – תָּמִיד מוּל עַצְמֶךָ.
בַּחֶבְרָה מְדָרְגִים אוֹתְךָ – עַל פִּי כִּשְׁרוֹנוֹתֶיךָ,
הַבּוֹרֵא בּוֹחֵן – כַּמָּה מִיקְסַמְתָּ אֶת יְכוֹלוֹתֶיךָ.
.
כֹּל אֶחָד יָכוֹל לְהַצְלִיחַ – אִם הוּא רַק יִרְצֶה,
וּמִידַּת הַהַצְלָחָה – מוֹכִיחָה כַּמָּה אַתָּה רוֹצֶה.
הַמַּדָּד הַזֶּה כֹּל כָּךְ אֵפֶקְטִיבִי,
כִּי הוּא אוֹבְּיֶיקְטִיבִי.
אַךְ מִצַּד שֵׁנִי – הוּא מֻותְאָם אִישִׁית וְסוּבְּיֶיקְטִיבִי.
.
זֶה מִבְחָן שֶׁבּוֹ – אִי אֶפְשָׁר לְרַמּוֹת,
כֻּולָּנוּ מְגַלִּים – בְּעוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת,
מָה יָכוֹלְנוּ לְהַשִּׂיג – עֲלֵי אֲדָמוֹת.
.
רַב גָּדוֹל – שֶׁכֻּולָּם מַאֲזִינִים לִדְרָשׁוֹתָיו,
יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁמִּימֵּשׁ – רַק עֲשָׂרָה אֲחוּזִים מִיְּכוֹלוֹתָיו.
הַפּוֹעֵל הַפָּשׁוּט – שֶׁלַּמְרוֹת מִגְרְעוֹתָיו,
הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹל כּוֹחוֹתָיו,
נִמְצָא הַרְבֵּה מֵעָלָיו.
.
בְּעוֹלַם הַשֶּׁקֶר – אָנוּ רוֹאִים אֶת הָאַשְׁלָיָה,
בְּעוֹלַם הָאֱמֶת – רוֹאִים אֶת הַמְּצִיאוּת בְּלִי הַטְעָיָה.
.
וְאוּלַי הַמֶּסֶר הָעִיקָּרִי מִפָּרָשַׁת נִיצָּבִים,
שֶׁאָנוּ נִמְדָּדִים בְּיַחַס לְעַצְמֵנוּ – וְלֹא לְאָחֵרִים?
וְשֶׁמִּימּוּשׁ יְכוֹלוֹתֵינוּ – לֹא תָּלוּי בַּהוֹרִים,
אֶלָּא בְּמָה שֶׁאָנוּ בּוֹחֲרִים.