פרשת שמיני – כשרות המזון.

מָה מַבְדִּיל – בֵּין קְדֻשָּׁה טוּמְאָה וְחֹל?
וְלָמָּה יֵשׁ חַיּוֹת – שֶׁאָסוּר לֶאֱכֹל?
.
הַקֹּדֶשׁ – הוּא חִבּוּר לֶאֱלֹקִים,
עַד שֶׁכְּלֵי הָאָדָם – בָּאוֹר הָאֱלוֹקִי נִדְלָקִים.
טוּמְאָה – מִלְּשׁוֹן אֲטִימָה,
הִיא אוֹטֶמֶת אֶת הָאָדָם – מֵחִבּוּר לַנְּשָׁמָה.
וְהַחוֹל – הוּא זֶה שֶׁבֵּינֵיהֶם,
הוּא יָכוֹל לְשַׁמֵּשׁ – אֶת שְׁנֵיהֶם.
.
מַטְּרַת הָאָדָם בָּעוֹלָם,
הִיא לִיצֹר בְּתוֹכוֹ כְּלִי מֻשְׁלָם.
מַטְּרָתוֹ הִיא – לַהֲפֹךְ אֶת הַחוֹל לְקֹדֶשׁ,
בְּכֹל יוֹם, שָׁבוּעַ – וְחֹדֶשׁ.
.
בַּעֲלֵי הַחַיִּים – מְחֻלָּקִים לִטְהוֹרִים וּטְמֵאִים,
הַטְּמֵאִים – מְעוֹרֶרִים בָּאָדָם אֶת הַטְּבָעִים הָרָעִים.
זוֹ הַסִּבָּה שֶׁהֵם אֲסוּרִים,
בְּנִגּוּד לַטְּהוֹרִים.
.
לָאָדָם יֵשׁ גּוּף וְנֶשָׁמָה,
הַנְּשָׁמָה רוּחָנִית – וְהַגּוּף מֵהָאֲדָמָה.
הַגּוּף – נִזּוֹן מִבְּשַׂר הַבְּהֵמָה,
וְכוֹחַ הַחַיִּים שֶׁל הַבְּהֵמָה – הוּא מָזוֹן לַנְּשָׁמָה.
.
לָכֵן אָסוּר לֶאֱכֹל – חַיּוֹת טוֹרְפוֹת,
הֵן רוֹדְפוֹת וְתוֹקְפוֹת – בְּשִׁנַּיִם חֲשׂוּפוֹת.
הֵן מְעוֹרְרוֹת בָּאָדָם – כּוֹחוֹת שְׁלִילִיִּים,
וּמוֹבִילוֹת אוֹתוֹ – לִדְחָפִים פְּלִילִיִּים.
.
הָאָדָם הוּא זֶה שֶׁבּוֹחֵר – בֵּין טָמֵא לְטָהוֹר,
בֵּין הַגְבָּרַת הַחֹשֶׁךְ – לְהַעֲצָמַת הָאוֹר.
הַאִם הוּא יְקַדֵּשׁ אֶת הַחֹמֶר – וְאֶת רוּחוֹ?
אוֹ פָּשׁוּט – יִטְבַּע בְּתוֹכוֹ?
.
וְאוּלַי הַמֶּסֶר הָעִקָּרִי – מִפָּרָשַׁת שְׁמִינִי,
שֶׁתְּזוּנָה – הִיא עִנְיָן רוּחָנִי?
שֶׁלִּפְנֵי כֹּל אֲרוּחָה,
צָרִיךְ לְוַדֵּא – שֶׁמִּבְּחִינָה רוּחָנִית הִיא בְּטוּחָה.
שֶׁחָשׁוּב לְהַקְפִּיד – עַל כַּשְׁרוּת הַמָּזוֹן,
כִּי זֶה לֹא רַק הַגּוּף – שֶׁמֵּהָאֹכֶל נִזּוֹן.
וְשֶׁאִם הָאָדָם – רוֹצֶה לְהַגְשִׁים אֶת תַּכְלִיתוֹ,
הוּא צָרִיךְ לָשִׂים לֵב – לְמָה שֶׁהוּא שָׂם בְּצַלַּחְתּוֹ.