צעדים של צב

פַּעַם הָיִיתָ – אֶל הַשָּׁמַיִם מִשְׁתַּגֵּר,
וְעַכְשָׁו הֵם הִתְקַדְּמוּ – וְאַתָּה זֶה שֶׁמְּפַגֵּר.
הַתִּסְכּוּל הַזֶּה – שֶׁאַתָּה אוֹגֵר,
גּוֹרֵם לַלֵּב שֶׁלְּךָ – לְהִסְתַּגֵּר.
.
הָיִיתָ זֶה – שֶׁפּוֹרֵץ אֶת הַגָּדֵר,
וְעִם הַהַשְׁלָכוֹת – יוֹדֵעַ לְהִסְתַּדֵּר.
הַיּוֹם אֵין סֵדֶר,
וְאֵין לְךָ כּוֹחַ לְסַדֵּר.
הַמַּצָּב רוּחַ – קוֹדֵר,
וְקָשֶׁה לְךָ לְשַׂחֵק – כְּאִלּוּ כְּלוּם לֹא חוֹדֵר,
וּמַצָּב כָּרָגִיל – לְשַׁדֵּר.
.
פַּעַם הָיִיתָ גּוֹעֵשׁ,
מָלֵא בְּאֵשׁ,
הַיּוֹם – אַתָּה מְנַסֶּה רַק לֹא לְהִתְיָאֵשׁ.
.
מֵהָאוֹר נִשְׁאָר רַק צֵל,
שֶׁל מִישֶׁהוּ – שֶׁעֲדַיִן רוֹצֶה לְהִנָּצֵל.
"הַפּוֹסֵל בְּמוּמוֹ פּוֹסֵל",
אַךְ מָה זֶה אוֹמֵר? וּמִי צָרִיךְ לְהִפָּסֵל?
כְּשֶׁאָדָם אֶת הַ'הֶרֶס הָעַצְמִי' שֶׁלּוֹ רוֹצֶה לְחַסֵּל.
.
אַךְ אוּלַי – זֶה כִּי יֵשׁ בְּךָ רָצוֹן לְהִלָּחֵם?
וְאוּלַי זֶה מָה שֶׁקּוֹבֵעַ – שֶׁאַתָּה עֲדַיִן לוֹחֵם?
הֲכִי קָשֶׁה – הַמַּאֲבָק מוּל עַצְמֶךָ,
כְּשֶׁאַתָּה לְבַד – וְאֵין אַף אָדָם אִתְּךָ.
.
אָז אוּלַי זֶה טוֹב – שֶׁלֹּא הִשְׁלַמְתָּ עִם הַמַּצָּב?
גַּם אִם אַתָּה מִתְקַדֵּם – בִּצְעָדִים שֶׁל צָב.
גַּם אִם לַאֲחֵרִים אַתָּה נִרְאֶה נִצָּב,
אַתָּה חַיָּל שֶׁנִּלְחַם – בְּלִי שֶׁהוּא קִבֵּל צַו.
.
וְאוּלַי תַּצְלִיחַ לְהִבָּנוֹת מֵהַשְּׁבָרִים,
וְלֹא תְּחַכֶּה לָרֶגַע – שֶׁבּוֹ הַחַיִּים נִגְמָרִים.
חֲבֵרִים כְּבָר לֹא יַרְגִּישׁוּ כְּמוֹ זָרִים,
וְלֹא תִּבְרַח – אֶל הַסְּפָרִים.
.
וְאוּלַי גַּם אָז תִּכְתֹּב שִׁירִים,
פָּחוֹת מָרִים – יוֹתֵר מְאֻשָּׁרִים.
עַל כַּמָּה הַחַיִּים נֶהְדָּרִים,
וְכַמָּה כֵּיף – לְהִתְמוֹדֵד עִם אֶתְגָּרִים.
.
כִּי גַּם כְּשֶׁנִּרְאֶה שֶׁהַנֵּר כָּבָה,
מֵאִיר לוֹ עֲדַיִן – נִיצוֹץ שֶׁל תִּקְוָה.
וְיוֹם אֶחָד – הוּא יַגִּיעַ אֶל הַשַּׁלְוָה,
וְיָבִין – אֵיךְ הַכֹּל הָיָה לְטוֹבָה.