רציתי

רציתי לכתוב לי שיר
רציתי לכתוב מילים
רציתי לעוף רחוק, לא להקשיב לשום פחדים
רציתי לצלול עמוק ,להרחיק מהרדודים
רציתי להאמין בעצמי ,לא רק לפעמים

רציתי עולם מלא בשקיעה וזריחה
רציתי לפקוח עיניי ולהרהר ביופייה
רציתי לא לאבד את עצמי בשום אשליה
רציתי ימים של אושר קטן ופשוט
רציתי שלא תהיה כבר שום טעות

ועכשיו כשיידי עמוק בתוך השלכת
ואולי תמיד יהיה ת'רצון ללכת
אבל כמו נמלה שתמיד עמלה
לא משנים לה הסיכונים -היא ממשיכה
איך היא תמיד ממשיכה?!

ועכשיו שהדמעות כבר הגיעו לארץ
אולי הגיע היום לאזור את האומץ
לפסוע ללא שום פחדים, להפסיק להגיד תירוצים
רק כי לא באמת רוצים — טעויות
צריכה להבין שזה חלק מה-לחיות

כי רציתי שנים
ורציתי אושר שלא קיים
ונפלתי עמוק, כבר אין את הקול לצעוק
ושמעתי משפטים
והבנתי שמה שחשוב זה הבפנים

הבפנים של הרגשות
הפחדים, החששות
ההרגלים, ההצדקות
וכל הניסיון שיש מטעויות
אבל כל יום משתנים

וכל יום בוחרים מחדש.