שיעור ספורט

אין אפשרות להימלט מאותו המסדרון בשירותים. כל הגופות הערומים והמדלדלים מעוררים בי בחילה. אני נכנס לשירותים, נועל את הדלת ופושט את החולצה, אני מנגב איתה את פניי המזיעות ואת גופי הדביק. אני לובש את חולצת בית הספר האדומה, עם הסמל הקטן בצד שמאל, ליד הלב. אני חולץ נעליי וחושף זוג גרביים לא תואמות, מחליף מכנסיים ולובש את הנעליים האחרות והדקות, שאיתם לא הורשיתי להיכנס לאולם הספורט. אני יוצא מהדלת ושוב נגלים לעיניי אותם קשישים חסרי מודעות, מפטפטים על שטויות כמו כדורגל, פוליטיקה ואותו ספורט זנוח בו בדיוק עסקו. אני יוצא מהשער של מרכז הספורט, באיחור רציני לשיעור הבא, מהנהן בנימוס לשוער ויוצא מהשער.