האיש שקולו נדם | 30.05.2006 \ מאת: צור עיטם עמיחי

"מר הזמן ברח, נעלם.
ו"בעל היום", כעת נרדם!
ומה נשאר לאותו האדם,
לאותו האיש, שקולו נדם???

לא נשאר לו הרבה לומר!
מפאת העובדה מרגיש הוא זר.
לא יישאר לו גם הרבה ממחר,
לבוא ולומר: ש"זהו, זה נגמר!"

"מר הזמן" כתמיד – נעלם
ו"בעל היום", כעת נרדם.
אז – מה נשאר לאותו האדם?!
כן! האיש שקולו נדם?!

"האם נשאר לי דבר מה לומר?"
-הוא שואל. אך לא עונים לו דבר!-
מפאת העובדה, שהוא ב"זמן עבר"???
ולא יישאר לו עוד הרבה ממחר,
לבוא ולומר: "הגיע הזמן!"
-הוא נשבר-!!!

"מר הזמן" כהרגלו: נעלם.
ו"בעל היום" ממש עכשיו: נרדם!"
אז-מה-עוד נשאר לאותו האדם?
חוץ מהרגע, שקולו נעתק,
זהו! – הוא לא יחזור עוד. כי – קולו נדם!!!