האפלה עוטפת. מסביבי היא מרחפת. משכנעת וצועקת. היא מכווצת ומשתקת. אין כלום חוץ מזה. אין שום טעם לנסות להילחם בזה. זה כל כך גדול ואני כל כך קטנה, כל הגוף […]
אני מרגישה שאני שונאת את כל העולם. אני מבקשת שיהיו איתי. נותנת חלון, נותנת שער לכאב. לפעמים אפילו מכריחה אנשים להיכנס בדלת. הם שואלים מה שלומי, ואז – כשאני מספרת […]
זה מין כאב חד כזה שאני מרגישה בעצמות. אני כותבת, וכל מה שאני מצליחה לראות מולי – גלגלי עיניים, עצמות. רע לי. רע לי ברמות. אני חושבת על כאב כמעין […]
השמיים שחורים, וסילון המטוסים כבר נמוג. יריעת הבד הלבן והמנצנץ הייתה מוגבהת, ומוחזקת בשני חצים – האחד חום, מטונף ומכוסה בבוץ, והשני מגואל בדם. אלכסנדר כבר הלך מזמן. הוא הותיר […]
בואי איתי ללפלנד שלא יוכלו למצוא אותך ואותי ביחד רחוק, רחוק מפה בקתה קטנה ביער שם בין השדות שלא יראו מבעד שכבות השלג בפסגות את לא צריכה לדאוג את לא […]
חכמה של אחרית הימים לימדו אותנו עוד כשהיינו קטנים שאם רק נשיר מספיק פעמים – "אני נולדתי לשלום שרק יגיע…", על משק כנפי-יונה תופיע אחרית הימים, וכל אויבינו שבכל דור […]
הכל נראה בערך אותו דבר כמו אתמול השמש עלתה, כמה שעלתה וזרחה, כמה שזרחה, באור חיוור אולי שלוש דקות פחות מחוגי השעון נעים, טיק־טק טיק־טק אולי באיחור של עשירית שנייה […]
אני גבול מוטל בספק ספק גבול שמוטל לצידי,בתוכי, בנבכי נשמתי. הגבול הוא ברור, ואולי תתקרב? או שמא תתרחק? צעד קדימה שניים אחורה – ולהפך אני גבול המוטל בספק הישנו בכלל […]
תריסיי מוגפים וילונות מכסים עיניי עצומות אבנים רטובות מבעד לחלון גליי מתנפצים עננים נמוכים כוכבים אפורים דרכיי רדומות מלובן החלום שמותיי נשכחים רגליי מועדות כנפיים פרושות ידיים פשוטות תופשות אותי.
אני חיה מתה חיה כל יום את אותם חיים משעמים כמו חיה כלואה בתוך כלוב הלב והראש רק רוצים לרוץ ולאוץ תנו לי גוינט או בקבוק של יין אני רוצה […]
רַק יָצְאָה הַשַּׁבָּת – וּמַתְחִילִים לָרוּץ, שׁוּב חוֹזְרִים לַמֵּרוֹץ – שֶׁבּוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת חָרוּץ. לְחַפֵּשׂ אֶת הָ"עָרוּץ", לְנַסּוֹת לִמְצֹא – תִּמְרוּץ, כִּי אִם לֹא תַּצְלִיחַ – תִּצְטָרֵךְ לִמְצֹא תֵּרוּץ. . […]
בלוני מים בערימות בלוני מים, מלאי מים שישטפו לבסוף היום עשרה התפוצצו, מחר לא יודע בלוני מים משאירים חותם אמא אמרה לי לא לזרוק את כדור המים שלי אבל אני […]
אני אוהבת להרים מבט לשמיים הכחולים להרגיש איך אני יוצרת קשר עין עם אלוקים לדמיין איך הוא מסתכל מלמעלה ומקשיב מהנהן, חושב ומשיב אבל בסוף אני תמיד שומעת דממה הכל […]
נִגְמֵרָה שַׁבָּת – וְעוֹד שָׁבוּעַ מַתְחִיל, וְהִנֵּה הַמַּחְשָׁבוֹת הַשְּׁלִילִיּוֹת – חוֹזְרוֹת בִּנְחִיל. הַתְּמוּנוֹת בָּרֹאשׁ – יוֹצְרוֹת מַרְאֶה מַבְחִיל, אֵיךְ אֶת הַזְּאֵב הַנָּכוֹן – לוֹמְדִים לְהַאֲכִיל? . לָמָּה אַחֲרֵי סוֹפָ"שׁ רָגוּעַ, […]
איני אוהב את כביש הלילה איני אוהב את הכביש המזכיר לי שכל מה שמעבר לשוליים עוין וקר טבע חסר־רחמים המאכל את הכל לאבק מדבריות דרך תעייה ביער והתנפצות על־גב הסלע […]
מבעד לאישון עיני המשתקף באישון עיני במראה ובאישון עינך נמצאת, בַּשחור חסר־ניצוץ כל האמת האמת כולה על בושה בלתי־מוסברת שמלווה את נשימותיי מוסיפה להן נופך צילי כמו הפחד מרעשי לילה […]
לִפְעָמִים הַשֵּׁינָה – הִיא בְּרִיחָה מֵהַמְּצִיאוּת, כְּשֶׁהַגּוּף אוֹ הַנֶּפֶשׁ – לֹא בְּקַו הַבְּרִיאוּת. כְּשֶׁקָּשֶׁה לִחְיוֹת – וְהַכְּאֵב מַרְגִּישׁ חֲסַר מַשְׁמָעוּת, הָאָדָם בּוֹרֵחַ מֵהַחַיִּים – עַל יְדֵי הִימָּנְעוּת. שְׁנַת יֶתֶר הִיא […]
קחי אותי רוח, קחי אותי למקום אחר, מקום רחוק מכאן שאי תפילתי כנוצה אל על ותמצא לה רכות במשכן תיקחני ואבוא איתך, אני מבטיח לא אתנגד ולא אבגוד בך מצאי […]
זֶה רַק אֲנִי – שׁוֹמֵעַ אֶת הַצְּרָחוֹת? זֶה רַק אֲנִי שֶׁשָּׂם לֵב – שֶׁהֵן הַהֵפֶךְ מִשְּׂמֵחוֹת? רַק אֲנִי רוֹאֶה – אֶת אוֹקְיָנוֹס הַדְּמָעוֹת הַמְּלוּחוֹת? הַאִם רַק אֲנִי מֵבִין – אֶת […]
מָה אִם הָיִיתָ שׁוֹכֵחַ אֶת כֹּל זִכְרוֹנוֹתֶיךָ – בְּעִקְבוֹת טְרָאוּמָה? וְדַוְקָא בִּגְלַל שֶׁהַגִּישָׁה לְזִכְרוֹנוֹת נֶחְסְמָה, יָכֹלְתָּ שׁוּב לְתַפְקֵד – וּלְהִתְקַדֵּם קָדִימָה. הַאִם הָיִיתָ מְנַסֶּה לְהִזָּכֵר – בִּמְצִיאוּת אֲיֻמָּה, שֶׁהַנֶּפֶשׁ שֶׁלְּךָ […]
הָעוֹלָם הַזֶּה – דּוֹמֶה לְמִסְדְּרוֹן, כֹּל אֶחָד בְּרַכֶּבֶת הַחַיִּים – רוֹצֶה לְשַׁפֵּר אֶת הַקָּרוֹן, אַךְ אַף אָדָם לֹא יוֹדֵעַ – מָתַי יִהְיֶה הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן. מָתַי הוּא יַהֲפֹךְ עֲבוּרֵנוּ – לְזִכָּרוֹן? […]
קְרָעִים בַּלֵּב, שֶׁאִם אֶתְפּוֹר לֹא יִהְיוּ לִי מַסְפִּיק טְלָאִים. אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתֵּדְעוּ: יֵשׁ לִי קְרָעִים בַּלֵּב. אִם אַתְחִיל לִסְפֹּר וְאֶחָד אֶחָד אוֹתָם אַעֲמִיד, כַּנִּרְאֶה שֶׁיָּצוּצוּ עוֹד מִסְפָּרִים. קְרָעִים בַּלֵּב, וְאֵין […]
365 יָמִים כְּבָר לֹא מַמָּשׁ בָּאָפְנָה, 365 יָמִים כְּבָר מִמִּזְמָּן הֵם בְּעֶצֶם שָׁנָה, 365 יָמִים שֶׁהֵם שָׁם וְנִלְקְחוּ מֵעֵבֶר לַפִּנָּה, 365 יָמִים שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר: חֲטוּפִים, שְׁבוּיִּם, בְּנֵי עֲרֻבָּה. 365 יָמִים […]
אֵיךְ אוֹמְרִים "שָׁלוֹם", לְמִי שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא אָמַר שֶׁיַּעֲזֹב? אֵיךְ קוֹרְאִים לְאָהוּב מִמֶּרְחַקִּים, שֶׁלֹּא חָשַׁב שֶׁלֹּא יַחֲזֹר? אֵיךְ שׁוֹאֲלִים "מָה שְׁלוֹמֵךְ", כְּשֶׁאֵין לְךָ אֶפְשָׁרוּת לְחַבֵּק אֶת אִשְׁתְּךָ? אֵיךְ יוֹדְעִים שֶׁ"הַכָּל בְּסֵדֶר"?! […]
תעניקי לי פעימה – לחשת בשקט, ונישקת את האדמה. הלב שלך פעם בחוזקה, והברכיים כשלו, נפרדת למצב שכיבה. שירי ערש שקטים עטפו אותך, בעיניים חצי עצומות התבוננת בשמיים, בצבע תפוז. […]
היינו באמצע רכבת הרים, הראש והרגליים החליפו מקומות, והלחיים שלי קיבלו צבע ורוד לא טבעי. את צרחת אליי: "תחזיקי חזק!" פחדתי, אבל עדיין הרגשתי הכי מוגנת בעולם. בתוך החגורה הגדולה […]
היי פחד, נעים מאוד. אני כאן, ובחרתי לעמוד. אני מחזק אותך הרבה לאחרונה. אתה נהנה איתי, הא? אתה עושה עליי שרירים. אתה נהנה מהלכאורה, מהאולי, מהכאילו, מההלוואי. נהנה מה"לא" ומהשד, […]
ביום חמישי האחרון נפגשנו שוב את היית עדיין מסריחה מאבק ועצב אבל לא היה לי אכפת כל כך רציתי אז רצתי לפגוש אותך! ואני אני קשקשתי על דניאל ועל שיראל […]
שרואים אותי לראשונה רואים כיסא גלגלים, מתכת, ברזל, כאב, נכות וקור. אין לי מה לעשות עם זה. זה אות קלון, וגם אם אני יכולה לרדת ממנו, לשכב על המיטה, עדיין […]
בכי תמרורים מול קברים מרירים בכי תינוק חמוד כל כך רך תמים טהור רועש ולבן מצמרר אל מול המקום הזה המפחיד כל כך נוקשה מודע דומם ולבן אני מסתכלת על […]
התראות
