שירים עצובים

בית מעוות כך גם הכיסא, השולחן והכורסא. עולם מעוות שבו רק עצב וקור שמפריעים ללא הפסקה. עולם אפור שחור מאוד אף אחד לא רוצה אותו עוד. הרחובות האפלים שכולם מעוותים […]

I will not watch you as you drown I will not forgive you if you'll frown To me all that you say Is a bad excuse for get away And […]

למה כול תקווה קטנה מתנפצת בפנים, מדוע כול שנייה שעוברת כואב לי מבפנים, מה גורם לראש שלי להמשיך להסתובב, מי תמיד עומד שם ומשאיר את הלב שלי פועם… מה עומד […]

האם אתה זוכר את השמיים שראינו באותו היום, שמי הארגמן? האם אתה זוכר את ההבטחה שהבטחנו, לפני שהפכת לשקרן? הבטחנו שתמיד נשאר ביחד, לא משנה מה. אז למה השארת אותי […]

בית1 ילדה קטנה תמימה בחלקה קטנה היא מחפשת רק עוד נחמה את הכל זרקו לה את כל המשפחה אני רק רוצה פה שהיא תהיה בריאה את עצבה היה קשה עוד […]

בסמפטבר, הילדה שבאוטובוס, חייכה כל הזמן. היא צחקה איתם, וחייכה כלפיי. ואני חייכתי בחזרה. באוקטובר, הילדה שבאוטובוס, חייכה רק כשהם הסתכלו עליה, ובקושי חייכה כלפיי. ואני חייכתי בחזרה. בנובמבר, הילדה […]

הלוואי ויכולתי איך שהו, לחזור לעבר ולתקן. אילו יכולתי לשנות. אילו יכולתי לדעת. אילו רק יכולתי להחזיק את הדמעות. לעולם לא לבכות. לא להתפרק כי אני צריכה. להתפרק כי אני […]

מתבוננת בשעון איך הדקות חולפות אני חושבת עליך ומקווה אותך לראות, מדמיינת מולי את שפתיך הרכות איך ברוך ועדינות הן לי נושקות משתוקקת למגע ידיך בחיבוק מתגעגעת, ליבי לך זקוק, […]

היא לא יודעת לדבר, אולי זה קשה לה אבל כשזה קורה, אין אחד שעונה לה שמבין, שדואג, שמראה שאכפת היא קורסת מבפנים, ממוטטת כמעט. עיניה דומעות מלוחים נמאס לה מכולם, […]

הלוואי שיבוא יום, ואראה פנים מחייכות. אולי בזיוף, כדי להדביק אותי. ואולי לא. מכיוון שכלום לא נראה כל כך משונה לאחרונה. אני מקווה שאריח, פרחי פרג אדומים. אולי מרוטים, כדי […]

אתה לא מבין ,אתה פשוט לא מבין. כמה את פוגע בכלל . שאני רואה אותך, אם משהי אחרת ….. אתה ….פשוט אתה מפגר , אתה פוגע שוב ,שוב ושוב . […]

פעם היינו חברות אמרנו לכולם שאנחנו אחיות נדרת לי שאני החברה הכי טובה אך זה משתנה אצלי במהרה כל שנה שנתיים מתחלפים חברים כל יום יומים משתנים החיים. כל הזמן […]

הדמעות ירדו במהירות רבה. אפילו שלא הייתי עצובה. חשבתי שבאיזה מקום בעולם. זקוקים פתאום לכולם. ורק אני לא שייכת לאף אחד. לא אהובה אפילו על ילד אחד. בלתי נראית בחיים. […]

אהבה זה לא אהבה, אהבה זה סכין, סכין שחודרת לך עמוק לתוך הלב, ובסופו של דבר מסתובבת ומשתקת אותך, הורגת אותך, זורקת אותך לאלף אלפי עזאזלים. אהבה היא כנראה האשלייה […]

מוריד אותך למטה, מושך אותך למעלה, משחק בך, משחק בנפשך, בגופך הדק. ואתה…אתה רק שותק. סופג בך כל כך הרבה כאב וסבל. בא לך לתת ירייה בראש לעצמך ולפרה השמנה. […]

השכנה צועקת, כל העיירה בשקט… רק תומה נשארה בחוץ… את אהבת ליבה היא איבדה… היא רק רוצה את הקץ שלה. אז… עכשיו היא תגיע, תגיע לשמיים… אז… עכשיו היא תגיע, […]

לעיתים מרגיש כמו ענן, כמו ענן בגשם, סערה. אף פעם בקיץ, רק בנובמבר. מתאבל, מתאבד בתוך עצמי, אף אחד לא שם לב שהיא חותכת, שהיא מתאבדת בתוך עצמה. כל הדם […]

שוכבת עם עצמי במיטה, מביטה על הקיר. יש בו סדקים וחורים למרות שהוא היה פעם לבן וחדש ובהיר. גם אני הייתי יפה, כך לפחות מספרות התמונות. עכשיו בעלת הבעה ריקה […]

הכל כל כך יפה כאן, הכל כל כך ירוק זה סתם יער בשבילי, אבל בשביל סבתא ואמא זה לא תנשקי את האדמה ילדה, תנשקי לשלום את סבא איפה הוא נמצא? […]

רוח נושבת בימים הכחולים. שבהם תמיד צייצו הציפורים. וכל הלחש, וכל הכאב. שוב דבר לא נשאר בלב… וכל הלחש, וכל הכאב… שום דבר לא נשאר בלב…. ימים ורודים! של שמיים. […]

היית החברה הכי טובה היית כמו אחות שנייה זאתי שתמיד דאגה ואהבה זאת שבחיים לא עזבה יום יום היינו אחת אצל השנייה כשהיינו ביחד לא היה שום בעייה כל ריב […]

הוא היה חיה מפוחדת, הוא איבד צלם אנוש בין הרעב ל"אנשים". הוא היה אדם בן כלב, זהותו כללה שתי חיות, שני יונקים. והוא מנע עצב, אך זה פשט בתוכו אחרי […]

באותם ימים,היו אז זמנים }*2 שם,מעבר לאופק – אחרי כל העשן השחור והרכבות נותר רק דבר אחד לעשות… פזמון : צריך לקחת סיכון,כי כאן כולם כבר יודעים, רק החומה מפרידה […]

פרח נבל לפני לבלובו מת הגורל שהיה בשבילו. הוא היה עוד קט לא גדל עוד פרח האֵל הוא אז גדל לאט ליבו פעם פעל. פרח נובל, מת בשנתו. פרח שהחיים […]

יש לי עולם שלא עולם יש לי חיים שלא חיים יש לי חברים לא חברים ואחים שלא אחים. מה עשיתי לא נכון? הזמן לו רץ על השעון. צריך מהר ללכת […]

כשעצוב אני מתקפלת כמו פרח, לא אל. פעם הייתי תפארת. פרח טוליפ שליבו פועל. פעם הייתי פרח שהיה יפה פעם עוד צמחתי. פעם עוד פתחו פה ואני עוד שמעתי. פעם… […]

לילה ירד, חושך כיסה את האור, אופל חשף את הכפור, לילה ירד, לילה ירד, ריחות מאפים מבתים, רחוקים השחקים השחוקים, לילה ירד, כול שרציתי, היה מקום שקט, לחיות בו לבד, […]

הוא העביר אש בין שבילי החמלה. מאוחר מידי. הוא פסע לאחור והביט בשממה, באדמה החרוכה ונפעם היופי עצר נשימתו הכאב הרעיל את ליבו וסימם את מוחו כבש בחוסר חן את […]

בית 1: אני יודעת שאתם לא יודעים אבל כאשר אתם קורעים לי בשמות לפעמים אתם פוגעים אני מודע, אני מחזירה חזרה אני שומרת על חיוך אילו כלום לא קרה בחיים […]

בית 1: שוב מסתובבת לבדי, מחפשת את עצמי, מנסה להשתלב בין כל המי ומי. חושבת רק עליך וראשי כבר די כואב עוד מחשבה ועוד אחת ממש כמו במחשב שוב אני […]