שלושה משפטים

מָה אִם יֵשׁ שְׁלוֹשָׁה מִשְׁפָּטִים קְצָרִים,
שְׁמִי שֶׁחוֹזֵר עֲלֵיהֶם בְּרֶצֶף – עֶשֶׂר פְּעָמִים,
נִזְכַּר – בְּגִלְגּוּלָיו הַקּוֹדְמִים?
.
כֻּלָּנוּ מִסְתַּקְרְנִים – מִיְּדִיעַת דְּבָרִים עֲלוּמִים,
כֻּלָּם רוֹצִים לָדַעַת – אִם אַחֲרֵי הַמָּוֶת מִתְקַיְּמִים.
אַךְ מָה אִם הַזִּכְרוֹנוֹת – לֹא סְתָם חֲסוּמִים?
מָה אִם אֵין לָנוּ יְכֹלֶת – לְהָכִיל גַּם גִּלְגּוּלִים קוֹדְמִים?
.
מָה אִם הָיִיתָ יוֹדֵעַ,
שֶׁכֹּל מִי שֶׁנִּסָּה – הִשְׁתַּגֵּעַ?
בְּיַם הַזִּכְרוֹנוֹת – הוּא טוֹבֵעַ,
וְאֵינְסְפוֹר כַּדּוּרֵי הַרְגָּעָה – הוּא בּוֹלֵעַ.
.
הַאִם גַּם אָז – תִּהְיֶה מְעֻנְיָן לָדַעַת?
גַּם אִם הַיֶּדַע – עָלוּל לִגְרֹם לְךָ לְאוֹבְדָן הַדַּעַת?
וְאוּלַי עָדִיף הַמַּצָּב – שֶׁהַנֶּפֶשׁ לֹא מוּדַעַת,
כָּךְ הִיא פָּחוֹת נִפְגַּעַת – וְלֹא מִשְׁתַּגַּעַת.
.
הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה – כֹּל כָּךְ מְסֻכָּנִים,
כִּי רֹב הָאֲנָשִׁים – סַפְקָנִים וְסַקְרְנִים.
הֵם טוֹעִים לַחֲשֹׁב – שֶׁהֵם מְסֻגָּלִים,
שֶׁהֵם יְכוֹלִים לְהִתְמוֹדֵד – עִם יְדִיעַת הַגִּלְגּוּלִים.
שֶׁעֲלֵיהֶם הַכְּלָלִים הָרְגִילִים – לֹא חָלִים,
וְאָז הֵם מְנַסִּים – וְהוֹפְכִים לְחוֹלִים.
.
מָה אִם זוֹ הַסִּבָּה – שֶׁהֵם נִגְנְזוּ בִּסְפָרִים עַתִּיקִים?
כִּי מִי שֶׁיָּכוֹל לַעֲמֹד בְּכָךְ – זֶה רַק צַדִּיקִים.
אַךְ מָה קוֹרֶה – כְּשֶׁמְּשׁוֹרֵר מוֹצֵא אוֹתָם בִּסְפָרִים זְרוּקִים?
הַאִם הוּא יְנַסֶּה אוֹתָם – לַמְרוֹת הַנְּזָקִים?
.
וּמָה אִם הוּא הִצְפִּין אוֹתָם – בַּשִּׁיר שֶׁהוּא כָּתַב?
הַאִם תְּחַפֵּשׂ אוֹתָם – בֵּין בָּתָּיו?
הַאִם תַּצְלִיחַ לְגַלּוֹת אוֹתָם – בֵּין מִלּוֹתָיו?
הַאִם יֵשׁ לְךָ יְכֹלֶת לְהַפְרִיד – בֵּין הַ"מִשְׁפָּטִים" לְמִשְׁפָּטָיו?
.
וּמָה תַּעֲשֶׂה – אִם תְּגַלֶּה?
הַאִם הַסַּקְרָנוּת שָׁוָה – אֶת הַסִּכּוּן שֶׁתִּהְיֶה חוֹלֶה?
וּכְשֶׁיֵּשׁ לְךָ מִלִּים בָּרֹאשׁ – שֶׁאַתָּה לֹא מְסֻגָּל לִשְׁכֹּחַ,
הַאִם בְּעַצְמֶךָ בֶּאֱמֶת – תּוּכַל לִבְטֹחַ?