תזריע-מצורע – ריפוי חברתי.

הַצָּרַעַת – הִיא מַחֲלָה פִיזִית אוֹ רוּחָנִית?
וְלָמָּה הִיא מַצְרִיכָה עֲבוֹדָה פְּנִימִית – אִם זוֹ מַחֲלָה חִיצוֹנִית?
.
הַצָּרַעַת – הִיא תּוֹצָאָה שֶׁל לָשׁוֹן הָרַע,
וְזֶה לֹא כְּמוֹ כֹּל עֲבֵרָה,
זֶה דָּבָר מְאוֹד נוֹרָא,
כִּי הוּא מַזִּיק לִכְּלַל הַחֶבְרָה.
בַּהַתְחָלָה הַצָּרַעַת בַּבַּיִת – זוֹ אַזְהָרָה,
וְאִם הָאָדָם מַמְשִׁיךְ – גּוּפוֹ הוֹפֵךְ לִהְיוֹת מְצֹרָע.
.
הוּא צָרִיךְ לְהִתְבּוֹדֵד,
וְעִם הָרֹעַ שֶׁבּוֹ – לְהִתְמוֹדֵד.
אִם אֶת הַחֶבְרָה – הוּא לֹא רוֹצֶה לְאַבֵּד,
הוּא צָרִיךְ לִלְמֹד – אֶת הָאֲחֵרִים לְכַבֵּד.
.
וְאָז אַחֲרֵי חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ,
הוּא עוֹסֵק – בְּסִלּוּק הָרֶפֶשׁ.
זֶה לֹא סְתָם עֹנֶשׁ,
אֶלָּא תַּהֲלִיךְ שֶׁבּוֹ הוּא מֵסִיר מִתּוֹכוֹ אֶת הָעֹבֶשׁ.
.
הַתּוֹרָה מְבַקֶּשֶׁת לִבְנוֹת – חֶבְרָה מְתֻקֶּנֶת,
כָּזוֹ שֶׁאֵינָהּ מְקַלְקֶלֶת אֶת הַפְּרָט – אֶלָּא מְתַקֶּנֶת.
כָּזוֹ שֶׁלַּמִּשְׁתַּתְּפִים בָּהּ – אֵינָהּ לוֹעֶגֶת,
וּבִמְקוֹם לִצְחֹק עַל הַחַלָּשׁ – לוֹ דּוֹאֶגֶת.
.
חֶבְרָה שֶׁבָּהּ לֹא מְפַחֲדִים – לַחְשֹׂף חֻלְשָׁה,
כִּי יַעַזְרוּ לְךָ – בִּמְקוֹם לַעֲרֹךְ לְךָ מִצְעַד בּוּשָׁה.
חֶבְרָה שֶׁמְּבֻסֶּסֶת עַל אַהֲבָה,
שֶׁמְּעוֹדֶדֶת צְמִיחָה – בְּצוּרָה חִיּוּבִית וְטוֹבָה.
שֶׁמְּסַלֶּקֶת אֶת מְחַרְחֲרֵי הַשִּׂנְאָה,
אַךְ רַק כְּדֵי לְהוֹבִיל אוֹתָם לִרְפוּאָה,
וּלְסַלֵּק מֵהֶם אֶת הַטֻּמְאָה.
.
כִּי אִם אַתָּה פּוֹגֵעַ בְּאֶחָד – אַתָּה פּוֹגֵעַ בְּכֻלָּם,
חֶבְרָה מְתֻקֶּנֶת – זוֹ הַדֶּרֶךְ לְתִקּוּן הָעוֹלָם.
אוֹמְנָם יֵשׁ שְׁלָבִים רַבִּים בַּסֻּלָּם,
אַךְ רַק כָּךְ – נוּכַל לְהַגִּיעַ לְתִקּוּן מֻשְׁלָם.
.
וְאוּלַי הַמֶּסֶר הָעִקָּרִי בְּפָּרָשׁוֹת – תַּזְרִיעַ מְצֹרָע,
זֶה עַד כַּמָּה חָמוּר – לָשׁוֹן הָרַע?
שֶׁהָעוֹסֵק בְּכָךְ – פּוֹגֵעַ בַּקּוֹלֶקְטִיב?
שֶׁהוּא גּוֹרֵם לְכֻלָּם – לִסְטוֹת מֵהַנָּתִיב,
לְהַזִּיק וְלָרִיב,
בִּמְקוֹם לְהֵטִיב.
וְעָלוּל – אֶת הַחֶבְרָה כֻּלָּהּ לְהַחְרִיב.
.
וְכֹל אֶחָד צָרִיךְ לַחְשֹׁב – אֵיךְ אֶת הַמֶּסֶר לְיַשֵּׂם,
לַחְשֹׁב "טוֹב" – לִפְנֵי שֶׁהוּא כּוֹתֵב וּמְפַרְסֵם.
וְאִם כֻּלָּנוּ – נִמָּנַע מִלָּשׁוֹן הָרַע,
כַּמָּה טוֹבָה תִּהְיֶה הַחֶבְרָה?