זהו סיפור על ילד עם אייפון משוכלל, מכשיר עם אפליקציות וטכנולוגיית על. אבל בגלל שחשש שהמכשיר ינזק, החליט שלא יגע בו, גם אם יזדקק. וכך נשאר המכשיר ארוז בתוך הניילון, […]
חברה שלי, אני כותבת לך מתוך ייאוש. מתוך דרך ללא מוצא. אני כבר אבודה ואובדת עצות. אולי יום אחד תצליחי להבין אותי. נמאס לי לראות אותך שבורה לרסיסים. נמאס לי […]
עמדתי על קצה הבניין הגבוה. הסתכלתי למטה, אל הרחוב, שהיה כעת ריק מאדם. לקפוץ לשם היה כל כך מפתה, ויחד עם זאת, כל כך מפחיד. עם כל הרצון שלי פשוט […]
"את פשוט… מדהימה" אמרתי לה, בעודנו יושבים יחדיו במסעדה, עם חיוך גדול על פניי. היא חייכה אליי בחזרה, תוך כדי שהיא מסיימת את ההמבורגר שהזמינה. "כאילו… באמת. את פשוט הבחורה […]
החיים ממשיכים לא משנה מה קורה החיים ממשיכים שום דבר לא משתנה החיים כם כשמש מביאים אור לאחד וחושך לאחר החיים הם כשמש לאחד מאירים פנים משכחים כאבים ואת השני […]
מתוך רומן בכתיבה חכים איך הגורל מתעתע ואיך הדברים קורים דווקא באופן כזה ולא בשום אופן אחר. לעיתים אין לזה הסבר הגיוני. מאיפה מתחיל השביל המוליך לאבדון? איך נולדת טרגדיה? […]
פרופסור סלגהורן הניף את שרביטו וחלונות כיתת השיקויים נפתחו בנקישה אחת. הוא רוקן בנפנוף שרביט נוסף את תכולת הקדרה של נער שחור-שיער מגושם במיוחד, שבמקום להשיג את הגוון הכתום-רך שהתבקש, […]
בערב האחרון לפני שיפרדו לתמיד כנראה, דאגה גבירת הבית להורות לאבו חאלד, האחראי על מחסן השמן, להכין כמות גדולה של "מוחסין" משובח, במיכלים של ה 10 ליטר, ולהציבם בכניסה לבית, […]
היום הזה גיל ורינה כי בו ביום נולדה לנו זינה היא לעולם כולו מתנה בהתחלה היא הייתה ממש ממש קטנה ואז נהייתה סתם קטנה והיום נהייתה קטנה, אבל לא ממש […]
אייהם קטע מרומן בכתיבה בתשע בבוקר יצאתי מהבית ומאז לא ראו אותי שוב בארץ החיים. מה קרה לי?, איך נעלמתי, ובעיקר מדוע – איש לא יודע בבירור. ידוע שבתשע ורבע […]
הריון עונש או מתנה? מהפרק הקודם: אני חייבת לנסוע אליה לקחתי את התאמים והלכנו לבית של סבתא שלי. פתחתי את הדלת ופשוט השתתקתי לא האמנתי למראה…. פרק 36: ראיתי את […]
הריון עונש או מתנה?: מהפרק הקודם: "אני מבקשת ממך אם אתה באמת אוהב אותי תילך ותעזוב אותי ואת התאומים בשקט" אמרתי תוך כדי שאני מסתכלת לו לתוך העיינים. הוא השתתק […]
רק אציין שהפרק הזה נכתב בצורה שונה משאר הפרקים – הפעם לילי היא המספרת. רציתי לנסות משהו חדש, אז תגידו לי אם אהבתם ואם יש לכם העדפה לגרסה הזו. יכול […]
פרק 16: יותר חלש מאחותי הקטנה "א-" השתנקתי. כולנו היינו המומים ממה שרובין עשתה בהנפת יד, כיצד היא הפכה את הענק העצום, שהצליח להביס את כולנו, לדובי צעצוע ופרוותי בלא […]
זו השריטה שלי, הכאב שלי, תיבת הפנדורה שלי. אם אפתח אותה יצאו שדים ישנים שניסיתי להסתיר, יכסו את חומות ליבי, ויחסלו אותן כליל. את תיבת הפנדורה שלי אסור לפתוח, את […]
לומר שנרגעתי כשמגנוס אישר את זה שהוא בן דודה של אנבת', יהיה שקר. האמת היא שנלחצתי עוד יותר. הוא בהחלט נראה טוב, שרירי מאוד וחזק כמו עץ. לחצתי את ידו […]
פרק ראשון- פרסי למשך חצי שנה הכול היה נפלא. קשה להאמין שעברה חצי שנה מאז עצרנו את גאיה ולא קרה כלום. שום טיטנים לא תכננו איך להשמיד את האלים, שום […]
:בורא עולם: בורא עולם, רוצה רק אושר בעולם צ'יל ושמחה, תפלה ואהבה אחרי עבודה, יושב בדירה מעשן קטנה נו תוריד קטנה, אומר לי שמחה שכח מהצרה, תחבר לעצמך. פזמון/2 בורא […]
מצאתי את עצמי במעין… מקדש. התקרה שלו הייתה גבוהה להפליא והוא היה שקט מאוד, בניגוד לסיטואציה האחרונה שהייתי בה. על אף שהייתי עם נעליים בלויות, ההליכה במקדש נשמעה כנקישת עקבים […]
מי החליט ? מי החליט מה יפה ומה לא ? מי החליט ששמנה זה רע ? מי קבע מי שמנה ומי לא ? לי נמאס נמאס נמאס נמאס נמאס לי […]
יום ועוד יום שבוע ועוד שבוע וכבר חודשים וגם הם ביעף עוברים והנה השנה כבר מסתיימת, הולכת מדדה כמו מבוגרת שהגיעה לגבורה תש כוחה עם זאת קשה עליה הפרידה והשנה […]
"אישה לבנה עומדת על מעין מרפסת ללא כל גדר." כי מי שעיצב אותה ככה רצה שתקפוץ. "מרפסת; מלבנים אפורות." של טירה חשוכת מרפא, "המרפסת עגולה וקטנה, יוצאת מן מגדל ארוך […]
Is it What is today's relevance Is it I dont know I dont think so Do i want to be evolved – Does it match? If the goal is gone […]
יש לי רובה ודסקית אבל אין לי גלימה . אני חי בארץ אבל בראשי , מלחמה . על הקירות הלבנים אני רואה רק צללים . הזיכרונות רודפים אנשים יותר מדי […]
אני יכולה לשכב לידך? אתה יכול לחבק אותי קצת? לספר על איך דחפת את אחיך לבריכה? ואז על התעלול שהוא עשה לך בכיתה ד'? מה עם ההברזה הראשונה שלך? והנשיקה […]
דמעות זולגות דמעות של כישלון דמעות של אכזבה מתאמצת להפוך את הקש לזהב אבל אני מאחורי הקיר השחור מי כבר רואה מי כבר יודע … וכשאני מחוץ לחדר השחור הזהב […]
הם הרגו אותה זה לא יכול להיות אחרת. אני יודע שזה הם. אני בטוח. הם עוד ישלמו על זה. אני זוכר כשהייתי עוד תמים וחיכיתי לאור הקטן והמלטף של החדר […]
התראות
