אמא אחרת

החלונות שלי יוצאים החוצה (מרפסת).
כול עוד אני זוכר את עצמי, תמיד פחדתי להסתכל משם.
פעם אחת בערב אני כרגיל ישבתי אצלי ושיחקתי במחשב, הרעש במרפסת העסיק אותי.
מישהו הרעיש עם קופסאות שימורים שהסתובבתי ראיתי שם את אמא שלי, שהיא שמה לב אלי היא כנראה רצתה להפחיד אותי וניגשה אל החלון ככה שהמנורה שלי תאיר את פנייה.
תאמת זה היה טיפה מטריד ואני צחקתי והמשכתי להסתכל באותו זמן אמא פתחה את הפה רחב כאילו מנסה להגיד "או" ועם עיניים מפחידות לא העיפה ממני מבט.
בחולשה היא דפקה את המצח בזכוכית, זה היה הצליל היחיד ששמעתי ואני כבר הפסקתי לצחוק וצעקתי "אמא, תפסיקי" אמא שאלה "מה" מהמסדרון.
שהסתובבתי ראיתי אותה במסדרון, כנראה כול הזמן הזה היא עמדה מול המראה שבמסדרון.
רצתי אלייה בפחד ורק שהחזקתי לה תיד העזתי להסתכל דרך החלון, לא היה שם כלום.
אני סיפרתי לאמא מה קרה, שנינו בדקנו את המרפסת ולא מצאנו כלום.
בבוקר המשכתי להציק לאמא עם השאלות והיא סיפרה לי את הדברים הבאים:
כשהיא הייתה בת 14 (כמוני) קרה לה דבר דומה, היא ואמא (סבתא שלי) גרו בבית פרטי ביום אחד באצמע החורף
סבתא כמו תמיד התארגנה לעבודה, היא עבדה במפעל ובגלל זה היא תמיד הייתה צריכה ללכת בלילה אחרי שהיא הלכה סבתא אירגנה תבית ורציתי כבר לישון אבל לפני השינה היא רצתה לשתות
והיא הלכה למטבח, שהדלקתי את האור נבהלתי, בשולחן סבתא ישבה עם הבגד הביתי, עם מבט מוזר היא הסתכלה עלי, היא ישבה בחושך וחיכתה שאני אבוא, שאלתי את סבתא "מה קרה למה חזרת?"
סבתא לא ענתה וחייכה, אמא סיפרה לי שהחיוך שלה היה מטריד מאוד ושהיא הסתכלה עליו היא התחילה להרגיש רע, הפנים של הסבתא השתנו לכועסים והיא בחוזקה דפקה בשולחן ואמרה "אני יביא לך קבר סגור"
באותה שנייה המנורה שבמטבח נשרפה.
אמא בקושי זוכרת מה היה אחרי זה, היא רצה לשכנים והשכנים החליטו שפרצו לבית והם הזמינו משטרה.
המשטרה באה אבל לא מצאה שום סימני פריצה.
אמא אף פעם לא סיפרה את זה לסבתא ותמיד שכנעה את עצמה שזה היה הדמיון.
ועד עכשיו היא לא הבינה מה הייתה הכוונה של המילים.