נווד לה בחיים

06/08/2010 940 צפיות 2 תגובות

הגשם הראשון הפך את כולם למאושרים והביא עמו שלל חגיגות,
ובסיומם, נערך נשף ריקודים, הראשון מסוגו ללא מסכות!
והיה זה כבר חצות, כשעייפתי מן הריקודים,
והלכתי לנוח עם עלמתי בזרועות, חש אושר שלא שלי, רק לכמה רגעים.
"רציתי לך להודות, שתמיד אתה לצידי"
"אין זכות גדולה מזאת, הרי את היית ותמיד תהיי לי עלמתי"
גרמתי לה לחייך, ועוד חיוך שאת הלבבות החזקים ביותר יכול להמיס או לשבור
"הרי מישהו צריך להלל את שמך! ומרחוק עלייך לשמור"
היא עטפה אותי בזרועותייה, והניחה את ראשה לי על החזה
וכשליבי דפק שיכור מניחוח שערותייה, רציתי להיות נעול לנצח במצב שכזה.
אך אי אפשר לאחוז לנצח את האחת שרק מרחוק אתה אוהב, וכל דבר טוב מגיע בסוף לקיצו
כשראיתי את בעלה מרחבת הריקודים מתקרב, ואוחז את תינוקם בידו.
אומנם לא רציתי שהרגע יגמר עוד, רציתי עוד זמן
"בעלך רוצה לרקוד, זה בסדר, אני אשמח לשמור על הקטן"
ונשארתי מביט על רחבת הריקודים, שמח לראות כמה מאושרת עלמתי,
אך אני רק נווד שאורח לה בחיים ,מחזיק תינוק שבעולם אחר היה יכול להיות שלי.


תגובות (2)

וווואו, מדהים…. קצר ולעניין

07/08/2011 22:49

וווואו, מדהים…. קצר ולעניין

07/08/2011 22:49
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך