אהבה ממבט אחרון 3- פרק 8

"אוי גם אם הייתי שם לא הייתי מצליחה להרגיע אותך" שמעתי בקושי את נוי בתוך הדמעות שלי וקולות הבכי שלי.
"הוא עוזב אותי את מבינה?! את מבינה?!" נוי נאנחה וידעתי עד כמה היא רצתה ללטף אותי ולהרגיע אותי.
"עדיף שתלכי הוא בטח דואג לך" ידעתי שאלה המילים היחידות שנוי הצליחה להוציא מפיי לא יותר מזה.
"דואג לי?! שידאג! אני רוצה לברוח מפה לתוך המיטה ולהסתתר שם לעוד כמה חודשיים טובים"
"את יודעת מה הבעיה שלך?!"
"מה הבעיה שלי?!"
"שאת לא מצליחה להתגבר!"
שתיקה.
"אני כן" מילמלתי והיא נחרה בבוז "כן בטח! אם היית כזאת אמיצה להתגבר לא היית אומרת לי שאת רוצה להסתתר בחדר עוד כמה חודשיים".
שוב שתיקה.
"אני אוהבת את אדוארד אבל אני לא רוצה שהוא יילך, למה הוא צריך לעשות לי את זה"
"אולי בגלל מישהי אחרת"
"לא הוא אמר שהוא אוהב אותי ולא בגלל זה"
"אז בגלל מה?"
נאנחתי "לא יודעת" איזה שקר, אני יודעת.
"טוב אני חייבת לרדת לארוחת ערב, תבטיחי לי שלא תעשי משהו משוגע בסדר?"
"בסדר"
"טוב… ביי"
——
כשיצאנו מהמסעדה לא יכולתי להתאפק יותר " תגיד לי את האמת- למה אתה עוזב פתאום?!". "אדוארד נאנח "אמרתי לך כבר ואני לא רוצה לחזור על זה עכשיו".
תירגעי ג'וליאנה. תירגעי.
"אני רק רוצה שתשמרי על עצמך, אוקיי?" הוא נשם נשימה עמוקה והמשיך "אני לימדתי אותך כל מה שאני יודע ואת מוכנה לכל דבר" הוא הביט בי כאילו הוא סומך עליי.
"אני אוכל לסמוך עלייך?" הרמתי את עיניי אליו, הוא חיכה לתשובה את זה ידעתי.
"לא" שמענו קול מאחורינו שהקפיץ את שנינו מהמקום שלנו בבהלה.
ואז כשהסתובבנו מצאנו שם את-
ג'ייס.