אהבה ממבט אחרון 3- פרק 12

"זה התחיל כשראיתי אותו בחטיבה היוקרתית שלנו "למחוננים" במגרש שהיה מאובטח אפילו בשבתות, אתם מאמינים?!. ואז ראיתי אותו- באותו רגע ידעתי שהתאהבתי, אבל אהבה שתגמר בסוף רע, ולא ידעתי באיזה בדיוק סוף רע עד שהגעתי אליו, לסוף הכואב. תמיד אמרו לי שאהבה היא כואבת, אבל לא עד כדאי כך…"
סגרתי את המחברת והבטתי סביבי והתחלתי לחפש אחר הנייד שלי וכשמצאתי אותי מיהרתי להתקשר לנוי.
"אם זאת ג'וליאנה כדאי שתגידי כן אם לא עדיף שתנתקו" שמעתי את נוי אומרת וצחקתי "זאת אני מצחיקולה שכמוך!".
"ג'וליאנה! סופסוף!"
"א-הה, ואני רוצה לדבר איתך, זה אפשרי?"
"מתי, היום?"
"אהה כן"
"לא יכולה יש לי דייט עם בריין"
בריין.
אחיו הגדול של אדוארד.
השתתקתי.
"אופס אולי לא הייתי צריכה להזכיר את השם שלו"
"לא.. ז..זה בסדר"
"אהה אוקיי"
"טוב…"
"אולי נוכל מחר ללכת"
"אה כן" רק שלי אין ממש חשק כבר.
"טוב אז ביי…" היא ניתקה ונתנתה לי להתרכז רק בדבר אחד, להירדם.
—
"ג'וליאנה!" מישהי לחדשה לאוזניי, הקול היה מוכר אבל לא הצלחתי לנחש של מי הוא.
התעוררתי בבהלה, ריקי התעופפה סביבי.
"ריקי!" קראתי מאושרת וקפצתי לחבק אותה אבל אז נזכרתי שהיא קטנה מדי ושאני יכולה להרוג אותה מחיבוק אחד.
"וואו איזה אושר. טוב אני כאן בעניין דחוף" מיד הזדקפתי כדאי שתדע שאני מקשיבה, ודיי סיקרן אותי, נו דברי כבר!.
היא הוציאה מכתב ונתנה לי אותו. "תפתחי אותו" אמרה לי ואני התחלתי לפתוח אותו בעדינות ובזהירות.
התליון שלי מאדוארד היה שם ומכתב.
הייתי בהלם, הוצאתי באיטיות את התליון מהמעטפה וענדתי אותו על צווארי. "זה התליון שאדוארד נתן לך נכון?" היא חייכה אליי וליטפה את התליון בעדינות בכף ידה הקטנה.
הינהנתי, מאושרת שאדוארד לא שכח אותי ואז ניגשתי למכתב.
"אדוארד שלך שונא אותך. אז פשוט וותרי, אני אתן לך אהבה גדולה יותר ממנו,
ג'ייס"