אהבה עם הצרות 3- פרק 1

הסתובבתי וראיתי את הגופה של קורל.. אבל השמיכה שלה, יורדת ועולה, יורדת ועולה… התקרבתי טיפה, ועוד טיפה.
ראיתי את קורל, עיניה נפקחות לאט לאט, ממצמצות כאילו התעוררה משינה עמוקה למרות שלא ידעה כי היא חזרה מן המתים. רק חיבקתי אותה ולא עזבתי… בכיתי וחיבקתי אותה, מנסה לקלוט שאשתי חזרה עכשיו מעולם המתים, אלייי!!!
אחרי כמה דקות התעשטתי על עצמי והלכתי לקרוא לרופא!
"אני אפילו לא יודע איך להסביר לך את זה!! זה פשוט נס!" הרופא אמר, ואחרי כמה זמן לקח אותה לבדיקות….
_________________________________________________________________________

"אאאאאאאאאאאאחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח תפסיקו את זה! אני מתחננת!!! אני לא מסוגלת יותר!!!!!!!" היא צרחה…
"מה אני יכול לעשות בשבילך?"
"רק תחזיק את ידי!!! אין משהו שתוכל לעשות יותר!! אתה לא יכוןל לסבול כאבים של צירים!!!!!!!!!!" היא צעקה
"קורל נשימות, עוד כמה דקות!!"
"כוס אמא שלך! כבר שעתיים אתה אומר לי עוד כמה דקות וזה לא נגמר! תגרום לזה להפסיק כבר!! אני מתחננת!" אמרה עם דמעות בעיניים ומוחצת את ידיי ברמה שהידיים שלי כבר נהיו סגולות מחוסר חמצן ודם!
"הכל בסדר, הכל יהיה בסדר! בובי זה עוד שניה נגמר!!!! ואני איתך עד הסוף!" נישקתי אותה על המצח ואז היא נענקה שוב מכאב..
"אייייייייייייייייייייהההההההההההההההההההההה… תפסיקו את זה! אני מתחננת!!!!!!!!!!" צרחה…
"אני רואה את הראש, הוא כבר בחוץ, עוד פעם אחת!"
"לא! אני לא מסוגלת יותר! אני כבר ארבע שעות לוחצת אבל היא לא יוצאת! אני לא מסוגלת יותר!!! מספיק" אמרה באפיסת כוחות
"אני גם רוצה שזה ייגמר, אז עוד פעם אחת, והיא תצא…"
"בחיים לא כאב לי ככה גם לא בלידה של אריאל!!! באמת" היא אמרה ודמעות בעיניה, ראו כמה שהיא סובלת, כמה כואב לה…
"אאאאהההההההההההההההההההההההההההההההה" צרחה עוד פעם, ונפלה על מיטתה בלי כוחות, ואז שמענו בכי, קטן אבל שקט והרופא חייך…
"מזל טוב, יש לכם בן"
קורל החזיקה אותו, ואימצה אותו לחיקה… "בן?? איך זה הגיוני??? אמרו לנו שיש לנו בת, באולטרסאונד וגם בבדיקה לפני הלידה, אמרו שיש לנו בת…"
"יש טעויות של אחד למיליון, כנראה שאתם המיליון"
קורל המשיכה לחבק אותו ולבכות, ואני רק ישבתי לידם וחיבקתי אותם, מעכל את כל הזמן האחרון, כל מה שעבר עלינו!