וואנשוט על זאין מאליק-אתה ערפד?!

מאי 2014
ישבתי בחדרי מדפדפת בעיתון בזמן שהטלוויזיה דלוקה על MTV מזמזמת שירים יום רגיל כמו כל יום ואז נזכרתי אני חייבת ללכת מקס הזמין אותי לסרט פאק
"שיט שיט שיט"צעקתי רצה לארון לוקחת הג'ינס המשופשף חולצת בטן נופלת בצבע שחור שמה אותם במהירות על גופי שמה את נעלי הוואנס לבנות וכובע גרב שחור הלכתי למראה שמה אודם בצבע אפרסק על שפתיי קו איילנר וסומק לוקחת תיק צד שמה מפתחות מסטיק אייפון כסף אודם נוסף וזהו חשבתי רצתי במהירות למטה נושקת לאבא על הלחי ממלמלת ביי ורצה לבחוץ מנסה לתפוס מונית אחר כמה דקות שנראו כנצח מונית עצרה נכנסתי במהירות אומרת לנהג לאן לנסוע מביאה לו כסף והמונית מתחילה לנסוע זה לא שהסרט רחוק מפה הוא דווקא ממש קרוב אבל בגלל שאני ממהרת עליתי למונית
בסרט:
"היי בילי היי אני פה"שמעתי את מקס צועק ורצתי לכתוונו
"היי"אמרתי כשהגעתי אליו נותנת לו חיבוק זריז ורצנו לקנות כרטיסים בחרנו לראות מהיר ועצבני 6
כעבור 4 שעות אחרי הסרט השעה 20:00
נתצי למקס חיבוק ויצאתי לרחוב החשוך שמעתי צעקים קול נקישוצ על הרצפה המשכתי ללכת ממלמלת לעצמי שזה כלום זה רק בראש שלך המשכתי ללכת זה הרגע בן אני צריכה לעבור בפנייה החשוכה הסתובבתי לאכול לאחר הצעדים ששמעתי רק התחזקו הסתובבתי לאחור לא רואה דבר אבל הרגשתי בנוחכות של מישהו פה נו ברור זו לא חוכמה כל אחד היה יודע שיש פה מישהו לפי ריח האפטר שייב שלו
"מי שם?! אני יודעת שיש פה מישהו חוץ ממני תצא מהמחבןא שלך אני לא מפחדת ממך!"צרחתי מנסה שלא ישמעו לפי קולי את הפחד שמבעבעה בגופי לפתע שמעתי גיחוך מהחשכה ויצא גבר לבוש בחולצה לבנה וג'ינס שחור רגע והיה לו עניים אדומות ושיניים כאלו מוזרות
"היי יפה אני מקווה שייש לך דם חם הוא יותר מועדף עליי"לחש מלקק את שפתו בשנייה אחת עוצמדתי לקיר בחוזקה
"אל תעשה את זה בבקקשה אל!"לחשתי בפחד
"אוי אל תדאגי זה לא יכאב"מלמל "לפחות לא לי"אמר שוב ושנייה לפני שפרצופו התקרב לפרצופי שמענו צעקה
"עזוב אותה!"הערפד הסתובב למקןר הרעש
"ומה תעשה לי אם אופס אדוני מצטער"אמר בתקיפות ואז שראה מי זה הוא נסוג אחורה בורח
"היי את בסדר?"שאל ואז פרצופו נגלה אל מולי שיערו שחור מורם לבלורית עניים חומות דבש שפתיים ורדרדות וזיפים קטנים בפרצופו
"כ-כן תודה שהצלת אותי"אמרתי במהירות
"בואי אני אלווה אותך שלא יבוא עוד ערפד מזורגג אחד וקוראים לי זאין"אמר
"אוקי ולי בילי"אני הנהנתי ואמרתי בו זמנית והתחלנו ללכת בשקט ואז הוא אמר שנכנסנו לפתח ביתי
"או שאני פשוט יכול לסיים את מה שהוא התחיל"מלמל מסתכל עליי ןאז עניו הפכו לאדומות וניבים לבנים יצאו מפיו צרחתי בפחד
"עאעאעאעא אתה ערפד?!"צרחתי
"כן בייבי ואת תהני מזה"מלמל ובשנייה אחת שיניו עברו על צווארי החיוור ואז בכאב חד שיניו נכנסו לצווארי גורמות לצרחת כאב לברוח מפי