As Long As You Love Me – פרק 1 (JB)

As Long As You Love Me – פרק 1 – אין הקדמה (JB)

נקודת מבט אליסון –

ישבנו במסעדה, ליסה הזמינה מהתפריט ואני ישבתי ליד מייק.
אימאישבה בשולחן ממול יחד עם ההורים של ליסה.
"גהגה" מייק אמר והפיל את הצעצוע. התכופפתי, אחרי רגע הגיעו מחיאות כפיים ורעש מדלת המסעדה.
צלמי פפרצי והמוני בנות הריאו ועמדו ליד אוטו ג'יפ גדול שהחנה ממול.
כיווצתי את עיניי לראות מה קורה שם. "גייגהה" מייק אמר והתחיל לבכות.
התעלמתי מכול מה שקורה בחוץ, הרמתי את מייק על הברכיים והתחלתי להרגיע אותו.
"תביאי לי אותו" אימא אמרה ולקחה ממני את מייק, ראיתי שנשאר לי כתם על הגי'נס מהדייסה ומיהרתי להיכנס לשירותים ולנקות אותו.
"שיט" מלמלתי לעצמי ושטפתי נייר טואלט. הנחתי את הפאלפון על קצה הכיור.
" זה בחיים לא יעבור" אמרתי וקרצפתי טוב טוב את המקום המלוכלך.
אחרי כול כך הרבה זמן שחסכתי כדי לקנות את הג'ינס הזה הוא נהרס לי (?).
ועד שסוף סוף יש לנו כסף לצאת למסעדה ועוד להזמין את ליסה וההורים שלה.
"אני יחזור אלייך" מישהו נכנס לשירותים, מדבר בפאלפון, כובע גרב שחור על ראשו ומשקפי שמש שחורים.
"אפשר?" הוא שאל והצביע על הנייר טואלט היבש שנשאר בצד הכיור, הנהנתי וזזתי אחורנית.
הוא ניגב את כדורי הזיעה שטפטפו מראשו ומיהר להחליף נעלים.
" אמרתי שאני יחזור אלייך!" הפאלפון שלו צלצל, הוא התרגז קלות ונכנס לתא השירותים.
בנתיים ניסיתי להבריש את הכתם הארור הזה בעזרת חבילת מגבונים לחים.
" את באה?" ליסה נכנסה בסערה לשירותים והחלה לצחוק.
"מה מצחיק?" שאלתי ואחרי רגע גיחחתי.
" אליסון נו, אימא שלך ממהרת" אמרה והתקרבה כדי לעזור לי.
'מתי היא לא ממהרת' לחשתי וגלגלתי עיניים, החזרתי את המגבונים לתיק שלי
ויצאתי במהירות מהשירותים.

– שעתים אחרי זה, 7 בערב –

"אני לא מאמינה שאיבדת אותו" אימא השתוללה וצרחה.
"את כול כך דפוקה בזמן האחרון" אימא המשיכה לצרוח, טרקתי את הדלת בעצבנות וישבתי על המיטה, נואשת.
איך באמת יכולתי לשכוח את הפאלפון הזה.
" קוראים לך" אימא אמרה אחרי שנשמע צלצול בדלת הבית.
"כן?" אמרתי ופתחתי את הדלת, עמד שם ילד, נראה בגיל שלי.
חולצה ורודה של אדידס, נעלי גובה של נייק וגינס שחור.
"זה שלך?" אמר והושיט לי את הפאלפון.
" וואו.. תודה" אמרתי והסמקתי, יש לי כול כך מזל..