עדנה מוזס
*הכוונה היא לעשי- לילה.

פחית הנפט פרק 14 כדאי לכם ממש לקרוא!

עדנה מוזס 18/03/2014 720 צפיות 2 תגובות
*הכוונה היא לעשי- לילה.

-המשך-
"טוב, אז כמו שאמרתי, אני אלכס וזאת ענבל", הציג אותנו אלכס. " שלמה אמר לי שגם אתם רוצים לצאת מהמדבר, ולי יש תוכנית שכבר כמה זמן אני חושב עליה, אבל צריך שכולם ימלאו את תפקידם באופן מלא. יש לי רעיון שלפי הסוג של החישובים שלי, רוב הסיכויים שנצליח לצאת מהמדבר… אז תקשיבו דבר ראשון אני צריך לדעת מה השמות שלכם, וגם הקשבה מלאה!!!" עכשיו כול העיניים הסתכלו עליו. 'ממש כמו מרצה' חשבתי לעצמי. "בסדר, אז מה השמות שלכם?" הוא שאל. המולה נוראה נשמעה כשכל אחד אמר את שמו. "רגע! שקט! מה השם של כל אחד???" שאלתי אותם כשכבר לא יכולתי לסבול את הרעש. לאחר שכל אחד אמר את שמו המשיך אלכס ב"הרצאה". "אוקי… בסדר… עכשיו כשאנחנו קצת יותר מכירים.." היסס אלכס. "אסביר את התכנית". שוב, כולם הסתכלו עליו ביתר ריכוז. "התכנית היא כזאת! היא דיי פשוטה רק תקשיבו! נלך למרכז המדבר, או לנקודה אמצעית פחות או יותר, נתקין מכשיר איתות ובלילה כשיעבור מטוס או הליקופטר נפעיל את מכשיר האיתות! וגם נצייר בענק על החול: S.O.S, וכך נמשוך מטוס או מסוק לבוא להציל אותנו!". כן, זה די פשוט אני עדיין לא מבינה איך לא חשבתי על זה בעצמי. "יש שאלות?" אלכס ציפה שכמעט כולם ירימו ידיים, וזה האמת מה שקרה. הוא נתן לילדה עם הצמות בת ה-9, שמסתבר ששמה לין, לדבר:"איך בדיוק נגיע לאמצע המדבר?". והיו עוד שאלות כמו:" איך נבנה מכשיר איתות?" או "איך נפעיל מכשיר איתות?". אלכס בחר שלא לענות לכל שאלה בנפרד ופשוט סיכם:"מה הבעיה? בטוח יש כאן, בצריפים הנטושים האלה מפה של האזור, ובטוח במטוס השרוף שרד אחד המצפנים- כך שנוכל להגיע לנקודה אמצעית במדבר, ואפשר להרכיב סוג של מראה מכנפי המטוס השרופים ובלילה אור הירח יפגע ב"מראה" ויאיר את האזור, כך שסמל ה-S.O.S שלנו יבלוט, אמרתי לכם שזו תוכנית פשוטה." כן, אלכס יהיה מרצה. אף אחד לא שאל שום שאלה. כנראה שהם הבינו. "אבל רגע!" המשיך אלכס. "יכול להיות שאור הירח לא יהיה מספיק חזק או שזאבים יראו את מקור האור ויתקרבו אבל-" הילדה הגבוהה עם השיער הקהה התערבה:" זה לא מה שעשים* עושים?" אלכס הופתע מהתגובה הפתאומית שלה וענה:"כן… אבל יכול להיות שגם הזאבים יתקרבו, בכל מקרה- עדיף לא לקחת סיכון, יש כאן מישהו שיכול להיות מאבטח?" הנער בן ה-19 – דן והאבא של הילד בן ה-5 – בועז והילדה עם השיער הקהה – שמה אן, הרימו את ידם.
"בסדר אז התפקיד שלכם זה לאבטח מפני הזאבים בסדר?" דן ובועז הנהנו ואן ענתה בשקט:" יופי נכסח זאבים!" ודפקה את אגרופה בכף ידה השנייה. לחשתי לאלכס משהו באוזן והוא הנהן. "אוקיי, מכסחי זאבים- צאו החוצה וחפשו כמה קרשים שאיתם תוכלו לחבוט בזאבים שיתקרבו" הסברתי להם. הם יצאו החוצה וסגרו את הדלת בכל חריקה. "אוקיי, אנחנו צריכים קבוצה קטנה שתלך (בזהירות כמובן), לאזור המטוס ותחפש שם אולי איזה מצפן ששרד וגם איזה חלק מבריק שיכול לשקף את האור כמו מראה- ולהביא אותם לכאן, מי יכול?" הילדה שמאוד דומה לאן- שמה קייט הרימה את ידה וגם לין הבלונדינית, אחיה ששמו בן ואמם הילה הרימו את ידם. "בסדר, תצטיידו בקצת מהמים של שלמה וצאו לדרך- אבל זהירות! יש חולות טובעניים ושמש קופחת!" אישרתי. הם פנו לחדר צדדי בצריף, הצטיידו במעט מים ויצאו מהדלת. באותו רגע נכנסו אן, בועז ודן מצוידים בקרשים. "היי! מכסחי זאבים! כרגע יצאו לין, קייט, בן והילה להביא חלק מהמטוס שמשקף אור ומצפן, תלכו לאבטח אותם!" פקדתי. הם יצאו אחריהם. "כל השאר תלכו לחפש מפה ישנה, תתפצלו בין הצריפים אני ואלכס מצטרפים אליכם!" המשכתי לחלק פקודות. אני הלכתי עם בן החמש – מאור ואמו יעל, ואלכס הלך עם שלמה והנערה עם תספורת הקרה- מיטל. כל קבוצה בדקה וחיפשה מפה באזור אחר בכפר הנופש העצום.

-בינתיים בדרך להריסות המטוס-
אן גררה את קרש העץ בעל המסמרים הבולטים והחלודים על החול. "אתם בכלל יודעים איפה המטוס?" נאנקה. "תפסיקי להתלונן ותמהרי! זה מסוכן להישאר מאחור!" אמר דן. אן הסתובבה במקומה והקרש כמעט פגע בראשה של קייט. "אן!!! תיזהרי!" צרחה. "סליחה…" לחשה אן. הם המשיכו בדרכם, ערניים מתמיד. בועז ודן כל הזמן גררו ובדקו את הקרקע בעזרת הקרשים. "נו? אז אתם יודעים איפה המטוס?" שאלה אן שוב. "לפי סימני העקבות נדע לאן ללכת" אמרה לין. אן הסתכלה עליה במבט של בוז. בן שתה מבקבוק המים ולפתע קפץ והחל להשתעל בקול. כולם, חרדים לגורלו פנו והסתכלו עליו. הילה, אמו טפחה על גבו בעדינות אח ללא הועיל, הוא המשיך להיחנק. אן התקרבה ודפקה לו זאפטה ענקית על הגב. הוא צרח. "אן!!!!!!! מה את עושה?!" . "עוזרת לך! יכולתָ להיחנק למוות!" ענתה לו אן. "לא נחנקתי! רק השתעלתי! חוץ מזה רציתי לצעוק שתיזהרו, יש כאן חולות טובעניים, אתם לא רואים?" ובאמת הקרקע הייתה זרוע חולות טובעניים וסלעים אפורים שצפו בהם. "אולי נעבור מסביב?" הציע בועז. "זה הכי בטוח!". "כע, הבעיה היא שאנחנו לא ממש יכולים…" מלמלה קייט בשקט. ובאמת כל החול שסביבם, כמעט כולו, היה חול טובעני. הילה פתחה את פיה כדי להגיד משהו, אבל היא לא מצאה מה לומר. ואז לפתע גילתה אן בחרדה שהחולות הטובעניים מתפשטים, ושעוד רגע… "שאף אחד לא יזוז!" זעקה אן. כולם הסתכלו עליה בחרדה. אן רק הצביעה אל החול הטובעני שגדל וגדל, ואיים לסגור אותם בשטח קטן, ואז לכלוא אותם בתוך החול הטובעני- לנצח!

-בחזרה לצריפי העץ-
"מצאתי! מצאתי!" נופף מאור בחתיכת נייר צהבהבה, שכיתוב לא ברור וסימנים משורטטים עליה. לקחתי מידו את הדף ובחנתי אותו, בינתיים מאור שיחק עם הטרקטור שלו, קורן מאושר.
"כל הכבוד…" אמרתי, משתוממת. לא ציפיתי שדבקה הוא ימצא מפה. "איפה מצאתָ את זה?" שאלה יעל, אמו. מאור הצביע על שידה קטנה וחומה שעמדה בפינת החדר. פתחתי את המגירה הקטנה היחידה שהייתה שם לא מצאתי דבר מלבד שכבה גבוהה של אבק. "אחק.. אחק…" השתעלתי. מאור ראה שפתחתי את המגירה והניד בראשו לשלילה. "מצאתי את זה כאן!" אמר בקולו המתוק. הוא הצביע אל מתחת לשידה. התכופפתי ומצאתי: החלק השני של המפה!!!

-המשך יבוא…..


תגובות (2)

ממש יפה לא הכי הבנתי כי לא קראתי את הקודמים שלך אבל הכתיבה ברמה היא מעניינת וסוחפת יש כישרון

22/03/2014 08:50

תודה!!! :)

23/03/2014 19:21
9 דקות
תגיות:
סיפורים נוספים שיעניינו אותך