אפלה בהירה פרק 15: משקאות קרים

"שני מגשי פיצה פלוס קנקן לימונדה" אמרתי לבטי בתשישות. איך היא מצליחה לעמוד בזה, אני לא מבינה.
המקום היה מלא עד אפס מקום וג'ייק כבר העביר יותר משלושים מגשי פיצה, ידיי כבר רעדו מרוב עבודה "אמבר. את יכולה לנוח קצת את יודעת" ג'ון אמר לי בפנים מודאגות, ידעתי שהם לא יהיו מסוגלים לעמוד בזה לבד "אל תדאג לי, אני בסדר" אמרתי וחייכתי, הוא חייך אליי בחזרה והלך לקחת עוד הזמנות מהאנשים שחיכו בתור, שממנו נשמעו קריאות רמות.
הלכתי לשרת שני נערים, עיניו של הנער הראשון משכו אותי, עיניים ירוקות ויפות, בהיתי בהן ולא יכולתי להסיר את מבטי "אה..?" קולו של הנער השני נשמע, שיערו היה מעט פרוע ופסים כחולים עברו בו. "כן, במה אוכל לעזור לכם?" שאלתי מעט נבוכה על כך שבהיתי בעיניו של הנער. "יש לכם פה במקרה משקאות קרים?" הנער עם העיניים הירקות פנה אליי. קולו היה עמוק מאוד. "כן בטח שיש לנו, מה תרצו?" שאלתי אותם בטוחה שלחיי כבר סמוקות לגמרי. "מים קרים בבקשה" הנער עם העיניים הירוקות והקול העמוק ביקש, בחיוך נבוך. "בקבוק קולה" הנער השני אמר. הלכתי להביא להם את המשקאות, ומנסה להרגיע את נשימותיי. נכנסתי למטבח שבו בטי ודילן עבדו בחריצות וניגשתי למקרר, הוצאתי משם בקבוק מים קרים ובקבוק קולה, יכולתי לראות אותם דרך חלון ההזמנות, עמודים שם, נראה כאילו העיניים הירוקות של הנער הנבוך הביטו בדיוק אל עיניי המחשבה הזאת גרמה לי להפיל את בקבוק השתייה המוגזת, הרמתי אותו במהירות ונגשתי להביא להם את המשקאות הקרים.
"בבקשה, בקבוק מים קרים ובקבוק קולה" אמרתי עם חיוך, ונתתי לכול אחד את המשקה
שהוא ביקש, הנער עם העיניים הירוקות חייך אליי חיוך מתוק, והנער השני פתח את הבקבוק, המשקה תסס ופרץ החוצה בדיוק עליי, בגדיי היו נוטפים משקה מוגז.
"מצטער, את בסדר?" הנער שפתח את הבקבוק שאל אותי, הבטתי אל בגדיי שהיו דביקים "לא, אני לא בסדר"