רק תומה

השכנה צועקת, כל העיירה בשקט…
רק תומה נשארה בחוץ…
את אהבת ליבה היא איבדה…
היא רק רוצה את הקץ שלה.

אז…
עכשיו היא תגיע, תגיע לשמיים…
אז…
עכשיו היא תגיע, תגיע לירח, כוכבים.

היא שומעת ושומעת את כולם, עוד מעט, אומרת לעצמה,
תאבד את חוט המחשבה…
היא רק רוצה לתקוף את עצמה, להבין שהיא סתם בובה ריקה.

אז…
עכשיו היא תגיע, תגיע לשמיים…
אז…
עכשיו היא תגיע, תגיע לירח, כוכבים.

אבל היא פתאום מבינה שהדרך שלה כל כך ארוכה, היכן היא עוד תצליח להגשים את חלומה ולהיות כאן אהובה…

אז תומה! תומה!!! תומה!!!!!!!!!!
אני אוהב אותך ומתגעגע.
לא מבין איך הלכת, מרוב געגועים אני נופל.
נטשת אותי למטה, את הלכת גבוה, אני נשאר כאן- בלעדיי.