אל תדאגי לי אני יהיה בסדר פרק 2

התנתקתי מהפייסבוק באותו רגע שמעתי את הדלת של הבית נפתחת חזק , הלכתי לכיוון הדלת וראיתי שלוש אנשים כאלה שרירים שמכוונים אליי אקדח.
"איפה מתן"? האיש שעומד משמאל שאל בקול מאיים,
"לא יודעת" עניתי לו בקול מפוחד.
הלב שלי דפק מהר מאוד , הדלת נשארה פתוחה ובידיוק מתן נכנס השמאלי תפס את מתן חזק.
"מה קרה"? מתן שאל במבט מפוחד,
"מה קרה לך זה מה שאבי שואל , מה קרה שכחת אותו או שנזכיר לך אותו" השמאלי אמר למתן בקול מאיים,
"לא צריך ,בסדר אני יביא לו עוד יומיים את הכסף" מתן אמר,
"לא אין עוד יומיים אבי יכעס , אתה רוצה שאבי יכעס" אמר האיש עם הכובע של נייק בקול מאיים.
"לא" אמר מתן בקול מפוחד,
"תעזבו אותו" אמרתי ,
מתן הסתכל עליי במבט מפוחד ,
"מי זאת"? שאל בקול מאיים האיש השמאלי
"לא עניינך" מתן ענה לו,
"זאת חברה שלך"? שאל בקול מאיים האיש השמאלי,
"מה אכפת לך מה אתה רוצה ממנה היא עשתה לך משהו , אני זה שבחוב לא היא, רק אל תערב אנשים אחרים שבכלל לא קשורים לעניין הזה , מחר אני יביא לך את הכסף" מתן אמר בקול כועס.
שתי האנשים גררו את מתן ,והשלישי הלך אחריהם
"היי לאן אתם לוקחים אותו" צעקתי בקול מודאג,
"כנסי לבית אל תדאגי לי אני יהיה בסדר , אני נשבע לך שאני יחזור עוד כמה דקות מבטיח לך , בבקשה אל תבואי אחרינו כי זה ייקח יותר זמן חכי לי בבית וזה ייקח כמה דקות" מתן אמר.
נכנסתי לבית סגרתי את הדלת והרגשתי אשמה כעסתי על עצמי שנתתי לו ללכת , אני יודע שהוא מסובך עם כמה אנשים אבל הוא לא סיפר לי שהוא חייב כסף הוא רק סיפר לו שהוא הסתבך עם כמה אנשים , לא חשבתי שהוא מסובך עם אנשים כאלה .
בכיתי בכיתי המון והתפללתי לאלוהים שהכל יהיה בסדר איתו , מצדי אפילו שלא יהיה חבר שלי העיקר שהוא יהיה בסדר.
אחרי כמה שעות אחדות.
השעה הייתה שבע בערב ואני התחלתי עוד יותר לדאוג למתן, אז התקשרתי לאייפון שלו הוא לא ענה היה תא קולי, אני בחיים לא אשכח את מה שהוא אמר לי :"אל תדאגי לי אני יהיה בסדר", איזה חמוד שהוא דאג לי אני בחיים לא ימצא בחור כמוהו שאוהב אותי באמת. התחלתי לפחד ובאותו רגע ברחתי מהבית ורצתי לכיוון הבית שלי.
כל כך פחדתי מהתגובה של אמא שלי למרות שהיא כתבה : " שאם באלך לחזור הביתה את תמיד יכולה" ,
אבל הבעיה היא שהיא תמיד משנה את הדעות שלה.
אחרי כמה דקות אחדות הגעתי לבית דפקתי בדלת אמא פתחה לי , היא חיבקה אותי חזק ובאותו רגע בכיתי.
"דיי יפה שלי אף- אחד לא שווה את הדמעות שלך" אמא אמרה לי,
לא עניתי רק חיבקתי אותה.
אביגיל ניגשה אליי וחיבקה אותי חזק גם אני חיבקתי אותה, בתור אחיות יש לנו קשר מאוד טוב .