זה התחיל לפני שנה-סיפורי ערסים פרק 1
"בוקר טובבבב"לירון אמרה בהתלהבות וחיבקה אותי
"בוקר"אמרתי..אני לא טיפוס של בוקר
"מה יש לך?"לירון עשתה פרצוף מגעיל והלכה
מה עובר עלייה?!
"היי מה קורה?"נלי התקדמה אליי וחיבקה אותי
"היי"אמרתי ומחצתי אותה
"בואי בואי לבחוץ"נלי אמרה ויצאה לפרגולה..הפרגולה הזאת נחשבת רק של ה"מקובלים", אף פעם לא הייתי מקובלת אבל בגלל שאני מסתובבת עם נלי אז אני הולכת איתה לשם…
"קיצר הוא אמר לי לא..היית מאמינה!?"שמעתי את אביגיל מדברת עם לינור…הילדה שאני שונאת
"היי שיר"שמעתי את אביגיל קוראת לי..קפאתי במקומי, כולם מפחדים מימנה..אבל בעיקר אני
"מה?"אמרתי מנסה לשחק אותה אדישה
"רוצה לבוא איתי לנתניה בסופש?"היא שאלה
מה פתאום היא רוצה שאני יבוא איתה?!מה לי ולה?!
"אממ לא יודעת נראה"אמרתי בעדינות
"רואה אף אחד לא רוצה ללכת איתך תקלטי כבר"לירון אמרה לה בצחוק
"שתקי שתקי"היא ענתה וחייכה אליי
קמתי ממקומי ונכנסתי לכיתה, לא אוהבת את כל החבורת צבועים האלו
"היי בא לך לבוא אליי היום?"לירון נכנסה לכיתה והתיישבה לידי
"אממ בואי את"אמרתי
"טוב, אבל יש לאכול?"היא שאלה
"חח ברור"עניתי ושמתי את ראשי על השולחן
"יואו למה לא אמרת לי שהוא אח שלך?!"לירון שאלה לאחר שעלינו למעלה
"מי,נדב!?"אמרתי בחיוך
"יואו הוא ראה אותי ככה, כל האיפור כבר ירד לי"היא אמרה
"חח תרגיעי לאח שלי לא אכפת מחברות שלי"אמרתי
"טוב לכי תביאי לי לאכול"היא אמרה
"בואי נרד לא אוכלים למעלה!"
"נראלךךךךךך!?ושהוא יראה אותי?!איזה פאדיחות"
"סתמי כבר"אמרתי ומשכתי אותה ללמטה
"שנייה אני כבר באה"אמרתי ללירון ורצתי ללמעלה
"זאת אביגיל, את באה איתי?"אביגיל שלחה לי הודעה בווצאפ
"אממ לא יודעת מה נעשה שם"עניתי
"נלך לראות את חבר שלי, מבטיחה שנחזור מתי שאת רוצה!"היא אמרה
"טוב"עניתי
אני הכי חסרת ביטחון שיש, אני מנסה להראות שיש לי בטחון אבל ממש לא,אני חושבת שאנשים אפילו שמים לב שאני מנסה לעשות את עצמי עם בטחון..הדרך שלי תמיד הייתה להתחנף לבנות כי ככה חשבתי שהן יהיו חברות שלי..זה קצת קשה להיות השמנה של השכבה שכולם מסביבי כול כך רזות..טוב אני לא באמת שמנה כמו שזה נשמע, לפחות ככה כולם אומרים..זה פשוט הרגשה שלי,אני שמנמנה..לא ממש, לפעמים אני מרשה לעצמי ללבוש גופיות כשאני מרגישה רזה וטוב עם עצמי..איכשהו תמיד שאני בבית לפני שאני יוצאת לבית ספר אני מרגישה טוב עם עצמי, מאוד טוב עם עצמי..ואז אני מגיעה לבית ספר, ואני מרגישה כל כך גדולה ומגושמת ליד כל הברביות הקטנות האלו שיש לנו, מה לא ניסיתי?!כל דיאטה בארץ אני עשיתי…אבל כלום לא הולך, הרוב בגלל התסכול..התסכול הזה שאחרי שבוע את מרגישה שאת לא יורדת בכלל…התסכול הזה שבא מהחב'רה..
בכיתה ז' עברתי הטרדה מינית..זה היה מזעזע, 4 חודשיים לא סיפרתי לאף אחד..עד שסיפרתי ליועצת של בית ספר..לאחר יום כולם ידעו מי זה, הסתכלו עליי ברחמנות..זה היה נורא..לא יכולתי להראות את הפרצוף שלי בבית הספר, הרגשתי נבגדת..ועוד מאבא שלי..כן עברתי הטרדה מינית מאבא שלי..
תגובות (2)
זה הסיפור שלך? או של מישהי שאת מכירה סורי אם אני חטטנית.. תמשיכיייייייי ומזאת אומרת שמנמנה כאילו לא דקה ורזונת אז גם אני כזאתי אני לא קרובה להיות דקיקה אבל אני גם לא שמנה או שמנמנה יש הבדל
תמשיכיייייייייייייי וסורי עם פגעתי
תמשיכייי