ככה הם אומרים

"אף אחד לא מושלם," ככה הם אומרים.
"לא חשוב היופי, העיקר האופי." ככה הם אומרים.
"זה בכלל לא משנה, יש לך ציונים טובים? זה מה שחשוב!" ככה הם אומרים.
אך האם זה באמת מה שהם מתכוונים לומר? האם מה שהם מוציאים מפיהם זה בגלל שהם עומדים בלב שלם מאחורי מה שהם אומרים, או שאלו רק מילים מעודדות? האם הם באמת מאמינים לשקרים של עצמם?
אנחנו כולנו אנשים ולכולנו יש רגשות, לכולנו יש פגמים ולכולנו יש חסרונות. אנחנו רוצים לעשות טוב לאנשים שאנחנו אוהבים, לאלה שחשובים לנו ולעולם לא נרצה לאבד. אך האם אנחנו מצליחים לעמוד מאחורי זה? האם בסופו של יום, רגע לפני שאנחנו הולכים לישון, הגענו לתוצאות חיוביות ושמרנו על מטרתנו?
בני האדם הם יצורים חברתיים, והכוונה לך היא שאנחנו לא יכולים להיות לבד. אלא שיגידו שזה אפשרי, משקרים לעצמם ולכל הסובבים אותם, כי משימה זו היא משימה בלתי אפשרית. אנחנו חייבים שיהיה לנו עם מי לדבר, עם מי לחוות חוויות ואולי סתם בשביל להעביר את הזמן. אנחנו חייבים מגע אנושי, מילים חמות, כתף לבכות עלייה ורגשות לפרוק. לכן, אלה שבינינו שלבד, מוצאים דרכים אחרות להתמודד עם הכל, עם הכאב והבדידות.
"אז מה אם את שמנה? חשוב הכישרון," ככה הם אומרים.
אבל האם תרשו לי להביע דעה על מה שהם אומרים? חוץ מזה שאנחנו יצורים חברתיים, אנחנו יצורים צבועים וחמדנים. לא משנה לאיזה משפחה ניוולד, עם אילו ערכים נגדל ואיך צורת החיים שלנו תיראה, אנחנו תמיד בסוף נגיע לרגע בו נהיה צבועים אחד לשני, עינינו יפתחו לרווחה כשנראה כסף ונבין שאנחנו יכולים להשיג הרבה יותר מזה. אנחנו תמיד נשקר, נשפיל, נשפוט לא משנה מי יהיה מולנו ומה הבן אדם עבר לעומת מה שאנחנו עברנו.
"למי אכפת מאיך שאת נראית, יש לך לב מדהים," ככה הם אומרים.
אבל בסופו של כל יום, אם אני לא רזה ואין לי פנים מושלמות, אני לא שווה כלום בעולם הזה.