״סופית״
״סופית״
תנועותייה כשלו,
שרירי גופה התקשו,
עצמותיה נחלשו,
סופית חשה את איברייה הכואבים.
ראשה צנח על הכר.
מחשבותייה חשבו מעצמן,
גופה כאב.
רגשותיה פעלו
ושכלה התעלה.
אלא שגופה נקלע באלם,
נעלם בערך.
במחשבותייה עליו קברה גופתה.
כשעמדה שם,
מטרים ספורים מימנו,
עוד הייתה תקווה בליבה,
שיתעורר יצרו עליה,
שיקרב אליה,
שתכבוש אותו שוב
במבטייה החדים,
התמימים, שיחשוק בה,
שיתגנב אל ליבה
וירגשה שוב כמו פעם.
שיחליק שמלתה מעלייה וינגוס בשדיה.
שירומם אותה
בשתי ידיו, יסובב אותה
בלהט אהבתו,
לאט גבריותו,
יספר לה את אהבתו.
״הוא לא אהב אותה״
נשלח מה-iPad שלי
תגובות (4)
שיר מקסים. מאוד מאוד נהניתי לקרוא עד מאוד, כתוב היטב בשפה רהוטה עם רעיון יפה. הייתי ממליצה לשים אזהרה למעלה שיש תוכן פיזי, לאור העובדה שיש כאן בני נוער מתחת גיל 16, להם לטעמי אין זה מתאים. אם כבר את מעלה תוכן כזה, עדיף לשים אזהרה לשם ביטחון. בכל מקרה, שיר נהדר, והמשיכי לכתוב – אשמח לקרוא עוד מכתבייך.
תודה רבה מאוד אתייחס בצומת לב להערתך.
תשומת*
וזה יפה אבל יש תוכן… ^^
מקסים. מקסים. מקסים. יש מילים גבוהות, רעיונות והרבה חשיבה מאחורי דברים- כישרון. אבל אספר לך שדווקא אני תמיד מתאהבת ביצירות בהן את פחות חושבת. איפה שהרגש שלך מתפרץ החוצה בשאגות וכל מה שהעיפרון האומלל מנסה לעשות זה לפצות את הלב הכואב, ואפילו פחות אכפת לך איך זה יצא כי זה יותר בשביל עצמיך ופחות בשביל האומנות. זה מדהים