קרקס היער האפל
"בואו, ילדים מכל המינים והגילאים! בואו לראות את הקרקס!" קורא אדם לבוש בגדי ליצן באושר ומנופף בחבילת ניירות. הוא עומד על קביים, יחד איתם הוא מתנוסס לגובה של פחות לשלושה מטרים. "בואו ילדים, וראו את הגורל הכואב של העולם הזה! מופע הפריקים בקרקס שביער, בואו ותראו את המעוותים!" הוא קורא וזורק באוויר את הדפים.
אתה תופס אחד. כתוב שם איך להגיע אל הקרקס.
אתה מרים את מבטך כדי לראות שהאיש נעלם, או יותר נכון רץ באושר וזרועות פתוחות אל היער, קורא "מעוותים!" בקול עליז.
אתה מחליט ללכת לקרקס, והולך במורד השביל שביער עד שאתה מגיע לשם. אתה מגיע אל האוהל. גובהו 20 מטרים, רוחבו 50.
"ילדי היקר!" אומר איש בקביים, הרבה יותר גבוה מזה שהיה שבעיר. לפחות חמישה מטרים, פניו מוסתרים בשיערו ובגדיו פסים לאורך. "אני שמח כל כך שהגעת הנה!" הוא תופס בידך ולוקח אותך בהתרגשות אל עבר האוהל בעודו מספר "ילדים עם עיניים גדולות וסקרנות גדולה עוד יותר מגיעים לכאן כל הזמן! כמה מהנה! כמה מהנה! בוא ותהנה מאחורי הקלעים, מאחר והמופע עוד לא מתחיל!" הוא מאושר, דוחף אותך למסדרון כלשהו, מלא כלובים.
"כאן יש לנו אחד עם שני ראשים!" הוא אומר ומצביע על אדם עם שני ראשים, אחד של בן והשני של בת. הם דומים מאוד אחד לשני, אתה מניח שהם תאומים. הבת מחייכת לעברך, הבן מביט בך בשקט.
"וכאן יש לנו דיווה שדה!" הוא מצביע על בחורה שלובשת שמלה שחושפת את רגלי העז שלה ומדגישה אותן, הקרניים על ראשה הן גם קרני עז ועל עיניה כיסוי עיניים. אפילו עם הכיסוי, ניכרת בפניה עצבות.
"וכאן, יש לנו אדם שאוהב לאכול בשר אדם קר ונע" הוא מצביע על כלוב בו ילד עם הבעה רצחנית ומטורפת על פניו, לבוש בכותונת משוגעים שכובלת אותו. אתה רוצה להכניס יד לתוך הכלוב וללטף אותו, משהו נראה כל כך עצוב בו, אבל האיש עם הקביים אוסר עליך להכניס יד.
הוא מראה לך עוד כמה דברים מוזרים והולך להתכונן למופע, מבקש ממך לצאת.
אבל אתה לא יוצא, אתה מתחבא בפנים מאחורי ערימות חציר.
הבן מהתאומים החולקים גוף נשען על סורגים של הכלוב שלו ומלטף ביד שבצד שלו של הגוף את שיערה של הדיווה-שדה.
אתה יוצא מהמחבוא שלך והיא מורידה את הכיסוי מעל עיניה האדומות, הנפוחות מבכי.
כל המבטים מופנים אליך כעת. אתה מביט סביב.
"שחרר אותנו!" קורא התאום בעל ראש הבן. "בבקשה!"
"אל תביטו בי בפנים הללו," מתחננת הדיווה. "הן רקובות."
"זה כואב כל כך, זה לא יכול להיות מתוקן." אומר הילד הקניבל בקול שקט וצרוד. "ועדיין, אנחנו ממשיכים עם הקרקס" הוא מרים אליך מבט בחיוכו המטורף.
אתה שומע צעדים וחוזר למחבוא שלך. המופע מתחיל.
"זה כיף! כל כך כיף! הקרקס הוא תמיד כיף!" קוראת הנערה מצמד התאומים בעלי הגוף האחד.
הם מתנהגים כמו שאומרים להם, אנשים צוחקים עליהם ומעליבים אותם אך אין זה משנה דבר. המשתתפים מעמידים פנים שהם נהנים.
"תהרגו אותי," אומרת הדיווה לאחר המופע, אתה יושב מול הכלוב שלה בעיניים מלאות דמעות. "בבקשה, תהרגו אותי."
"מישהו בכלל היה רוצה שנחייה כך אי פעם?" שאלה התאומה.
צעדים נשמעים, אתה לא מספיק להתחבא.
אתה נתפס, והעונש קשה מנשוא.
אתה הופך לאחד מהם, והולך לחלק את העלונים בעיר.
"כולנו זוכרים את ההרגשה ללכת במורד השביל ביער," כך כותב הקניבל בדם קורבנותיו על רצפת כלובו במקום לדבר אלייך. "לראות את המופע, ואז לעולם לא לחזור באותה צורה. אל מול הקהל והאנשים הרגילים חייך תמיד ועשה מה שנדרש ממך, כי אף אחד לא יציל אותך."
"בואו, ילדים מכל הגילאים והמינים! בואו לראות מופע של פעם בחיים!"
תגובות (69)
תקשיבי, זה אדיר. איך שקראתי את הכותרת ניחשתי שזה על זה. את כותבת מדהים ואת שומעת דברים מדהימים.
דרך אגב, מכירה מיראי ניקי?
מכירה? אני לא חושבת שאוהבי ינדרה מסוגלים לא להכיר. ראתה? זה… כבר סיפור אחר…
ואני יודעת שאני שומעת דברים מדהימים. איזה כיף זה לראות אוהבי ווקאלוייד באתר~ ו, יא נואו, זה הכותרת של השיר אז… כן, די ברור שזה על זה XD
יאי, את אוהבת איך שאני כותבת~
ואת יודעת, תמיד כששמעתי חשבתי שזה סתם שיר אימה, אבל כשכתבתי את זה… זה כאילו יש כאן מסר נסתר, יא נואו? כמה שהחיים לא מקבלים אנשים שונים והכל…
לעזאזל איתך ליזה!
את כותבת מושלם ואני עוד שניה בוכה :(
אוף איתךךךךךך.
*מסמיקה* ת-תודה~ למה את בוכה עוד שנייה?
כניראה שאני חסר רגשות :( זה לא עורר בי משהוא! למה כולם כן ואני לא :( אבל לניחום, הכתיבה כתובה מצוין… ומצאתי טעות כתיב אצל ריק ריירדן!!!!! ווהו!!!!
טכנית, זה אצל המתרגם של הספר לעברית, לא אצל ריק ^^ ואולי… כי השאר בנות ומעל גיל 10 [בלי להעליב, לא מזלזלת ברגשות של בני 9]
העיקר שזה כתוב מצויין ^^
אומרים מצוין או מצויין???!
אין לי מושג ^^"
כיף לדעת שאני לא היחידה פה ששומעת ווקאלוייד חחח ^.^ תיארתי ממש את הסיפור עם הקליפ והקטעים שהוספת ומה כל אחד אומר ואיך זה בסוף מסתיים זה יצא ממש טוב, גם הכתיבה שלך טובה, אהבתי :)
תודה רבה, שמחה שאהבת~
יאי! עוד אוהבת ווקאלוייד!
אין לי מושג אם זאת הווקוילד שאתן מדברות אליה, אבל אצלנו יש סידרה בשם ולוקטו ילד, לזה התכוונתן? והנראלי שמצוין הוא מהמילה ציון – לציין, ציינתי. ומצויין – מצויין, מצתיין.
לא, ווקאלוייד זה יפני XD זמרים כאלה שהם אלקטרוניים~
אההההה! אני מכיר… *הצצה באינטרנט מחפש מהר את הזמרים היפנים שאני לא מכיר*
מפתיע.
https://www.youtube.com/watch?v=OsjTBdiPq8o
את מפתיע
מפתיעה* אני בת.
למה בכל פעם שאני מדבר איתך אני אמור לי כעוס אבל רגוע? אני הייתי רוצה לי רוח עלייך אבל אי כשהוא אני רגוע!!!!!!!
כי אני מקולקלת קטנה ואתה אוהב אותי~
בואי נשים את ההגדרה של האוהב בתור – אוהב-כידידה-משוגעת-ופסיכופתית-לאתר ואני מקולל, ציפורים בורחות מפני!!!!!!
סי! בדיוק
כתיבה מעולה.
אבל לא קראת את הכול.
כי… הסיפורים האלה מפחידים אותי, זה הזכיר לי את הספר "קרקס האימים" כך שלמרות שאת כותבת מצוין, (קראתי את ההתחלה והסוף) נמנעתי מלגרום לעצמי סיוטים.
מה? זה בגלל הקניבלים או הסיאמים? *מבולבלת* אני אוהבת קניבלים :[
ותודה~
זה בגלל שאנשים אכזרים זה מפחיד.
אני מניחה שזה לא לכולם ^^
ביקוז קניבלס אר אווסומס!!! וגברת ליזה, אני לא מקבל הקדשה?! ילדה פסיכופתית מרושעת, קרת לב, אוכל עיזים ללא חלב, עם רוע טהור!!!!
מתי הקדשתי משהו למישהו בכלל? ותודה על המחמאות~
אז תתחילי!!!!! ואת בן אדם נהדר, תמימה ועוזרת! *מחכה ליראות את התגובה+
יאי, אני תמימה ועוזרת~ כיף ^^
את בן אדם נוראי…
אני יודעת~ גרמתי לבן אדם לשנוא אותי הרגע כי סיפרתי לו על תפישת העולם שלי והיא דיכאה אותו כל כך… פפט, לא מבינה למה, הוא זה שהתחיל את זה
איך אפשר להעליב אותך? (או שאי אפשר…)
אי אפשר, אני בלתי מנוצחת! *האהא*
מדהים! ברגע שהתחלתי לקרוא פשוט לא יכולתי להפסיק! הסיפור הקצר סחף אותי ובאמת שנהנתי לקרוא :)
תודה רבה לך, אני שמחה לשמוע [או יותר נכון, לקרוא]
אוקיי. זה פשוט הטריד והבעית אותי במידה שלא ניתנת לתיאור.
לא, לא פחדתי לישון אחרי זה וגם לא צרחתי באמצע, אבל היה בזה משהו מן האווירה האפלה ומלאת הרשעות בקטע הזה. משהו שאי אפשר להסביר. אולי אפשר ליצור אותו רק בעזרת כמה מילים, איזה רצף קסום שרק את עלית עליו.
בהתחלה, לא הבנתי שהקניבל הוא.. ובכן – קניבל. חשבתי שהוא פשוט אוכל בשר נא, וזה משהו שקצת התפספס בסיפור.
ועוד משהו, אני מלאת סקרנות לדעת איך הפך האדם בעל שני הראשים לבן ולבת? האם הוא היה בתחילה בן? או שהיא הגיעה בתור בת? או שאלו היו תאומים, חברים, ידידים או אחים? או סתם שני אנשים שהגיעו באותו היום ללא כל תיאום מראש והכרה לפניכן?
"אתה רוצה להכניס יד לתוך הכלוב וללטף אותו, משהו נראה כל כך עצוב בו, אבל האיש עם הקביים אוסר עליך להכניס יד."
זה המשפט שהכי חיבר אותי לקטע. לא העצבות של האחרים, ולא כתובת הדם של הקניבל. זה.
כי זה משהו שילדים עושים. הם מכניסים את היד כי אפילו האריה שנראה להם עצוב ראוי לליטוף. האחראי אוסר עליהם להכניס ידיים ולהאכיל את החיות.
בהתחלה, חשבתי שזו הפואנטה בקטע. כל אדם מחליף חיה מסוימת. זה לא ממש עבד לי עם האחרים, אבל עם הקניבל זה עבד לי באופן מושלם. באופן מושלם כזה, שלא הייתי מוכנה לכך שיהפכו אותו גם כן למפלצת שכזו. לא צפיתי את זה, כי הייתי עסוקה בזה.
קטע מדהים. לא קראתי עדיין את כל הקטעים שלך, אבל זה אחד הטובים מבין אלו שכן קראתי.
"אותו" הכוונה לילד.
וואו, תגובה מושקעת O.0
תודה רבה~ וכן, אבל בשיר עצמו [וכן, זה מבוסס על שיר, מילה במילה] אומרים שהוא אוהב לאכול דברים כשהם קרים, ורק בקליפ כשרואים מולו יד על צלחת קולטים שהוא קניבל
וזה היה אחד הרגעים האלה שכן אהבתי את מה שאני כותבת, וכן יצאתי מהמחסום לרגע, אז היה לא רע.
איך אני אוהבת את הקטע הזה, הוא הביא לי מחמאות~~~
איזה יצאת לרגע?
את כבר יומיים מפציצה.
מסכימה עם יוקי.
ובנוסף, אחרי שאמרתי לך שאני לא מגיבה כי קשה לי להגיב לקטע כזה בפלאפון כשהוריי מפטרלים במסדרונות, הייתי חייבת לכתוב תגובה שתצדיק את זה – לא? :P
אני מפציצה יומיים בניסיון לצאת מהמחסום ולרוקן מחשבות אחרי שבוע שלם בלי כתיבה
טוב, בגללך עכשיו אני שומעת את זה.
אני מקווה שאת מרוצה מזה >:\
איך קוראים לשיר שזה מבוסס עליו?
ו… בגללך יש לי טראומה לכל החיים.
נחיה עם זה :)
אותו השם, רק באנגלית.
DARK WOODES CIRCUS
dark wood circus
טוב! וואו את ממש טובה.
וואו, תודה~~~ ^^
זה אדיר
אדיר אדיר אדיר
אולי תמשיכי את זה?
אני לא יודעת, אני פוחדת למרוח את זה. זה עלול להיהרס
אני יודעת שזה ככל הנראה יהרס אם תמשיכי, אבל אם כן תצליחי זה יצא הסיפור הכי מדהים שאי פעם קראתי.
גם אין לי ממש איך להמשיך את זה. הקטע פה די מספר כל מה שיש לספר. מקסימום להפוך את זה לאיזה סיפור בריחה\הצלה, אבל… זה יאבד מהקסם. כל הקטע זה שזה טראגי, וקצר, ומסתורי. אולי אני אוסיף יום אחד אומאקה על איך כל אחד הגיע ואפטור את תעלומת התאומים?
כן כן כן
אבל אני אוסיף משהו שאומר שאולי זה יהרוס את הקטע הזה ורצוי לא לקרוא, שיהיו מוכנים. אני כבר לא באותו יום, אני צריכה לנסות ואין הבטחות שזה יצא סביר אפילו
אני לא יודעת איך להגיב לדבר כזה, אני מקווה שלא תעלבי אבל זה…. זה פשוט מזעזע!
ראיתי סרט כזה.. והוא גרם לי לברוח לשירותים כל פעם שנהיה חושך.
דמיינתי כלא. כלא ריק עם דלתות נטרקות וארונות חורקים, כסאות נופלים ככה סתם, מעצמם. ובתוך הכלובים, שלא ראויים שיקראו להם תאים, יש אנשים מוזרים ומפחידים, עם הבעה חצי כועסת וחצי עצובה.
הסוף, הסןף הוא כאילו משפט המחץ, למרות שהוא משפט שמח ונחמד, שאף פעם לא חושדים בו.
קרקס זה קלאסי לסיפור אימה.
רק לא הבנתי איך הם נהיו ככה. הפכו אותם לזה או אדרבא, שהם נולדו כך?
זה באמת מפחיד. והילד, למה הוא הפך?
וסטינגריי, אני באמת מסכימה שהמטאפורה של חיות הייתה יכולה להיות הגיונית, אבל לא היו הרבה רמזים לזה, אז…..
כל מה שכתבתי הוא אך ורק בנוגע לתוכן, הכתיבה… אני לא חושבת שצריך להוסיף יותר מידי, היא פשוט מדהימה. היא הצליחה לחדור לי למוח.
"בואו, ילדים מכל הגילאים והמינים, לראות מופע, של פעם -אחת- בחיים!"
ואז כאילו, רק פעם -אחת- עוד תהיו בחיים, אה? הבנתם?
סתם, זה לא מצחיק.
או פאקולו, לא ראיתי אפילו את הקטע עם האחת. באמת שלא, רק עכשיו קלטתי בזכותך! וסליחה אם לא אהבת את זה, לפחות אני שמחה שאהבת את הכתיבה~~~
והאמת שאני לא אוהבת קרקסים, אני פוחדת מליצנים. זה למה סיפורי אימה ועצב אצלי זה קרקס. קרקס :[
הם לא מגיעים לשם ככה, כי הילד הקניבל כותב שכולם מכירים את זה שמגיעים לקרקס ולעולם לא חוזרים באותה הצורה. משמע, פעם הם היו רגילים.
ובאמת לא קלטת את העניין של ה"אחת"? חשבתי שידעת את זה.
לא קלטתי את זה כשכתבתי. הרבה פעמים משווקים דברים כ"פעם בחיים" אז התייחסתי למשמעות הזאת ^^"
טוב, כמובן שהסיפור לא מזעזע, אני מתה עליו, ברמות של חולה עליו!
רק התוכן, התוכן זעזע אותי.
כן, הבנתי את זה כשקראתי בפעם הראשונה.
אבל כמובן, תמיד נחמד לקבל מחמאות.
וואו..
דבר ראשון, הכתיבה מדהימה.
דבר שני, הקטע קצת מלחיץ.
האמת שבהתחלה זה היה נשמע כמו קטע כזה של טבעונים וצמחונים, אבל עד שהגעתי לחלק של שני הראשים הכל התברר.
בעצם לא הכל. אבל זה מה שיפה בקטע. האמת שאני מעדיפה לחשוב שזה על חיות ולא על מה שבאמת כתוב שם, כי מחשבות כאלה מכניסות אותי למחשבות שאני לא יודעת איך אני מגיעה אליהם (לדוגמה במפוצלים כשהיה את הקטע שאומץ לב הרגו את הקרבה עצמית – אם קראת – זה ממש הזכיר לי את השואה). בכלל, העניין שהוא *ילד*, זה עוד יותר מרטיט.
אבל זו הייתה המטרה של הקטע, לא? אז הצלחת. שורה תחתונה, זה יפה.
לא קראתי, שמעתי שזה טוב~ והקטע אמור להיות מלחיץ, הוא אימה~~~ ותודה רבה~
מדהים. הצלחת ממש לרתק אותי. מגיעות לך המון מחמאות על הקטע הזה :)
איזה יופי… לא קראתי המון דברים באתר שריתקו אותי ככה.
תודה רבה לך ^3^ שמחה שאהבת~
ג'ון גרין בנזונה!
הוא… הוא רצח את אלסקה…
אני הרגע הגעתי לזה ו… לא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני יודעת. זרקתי את הספר בעצבים אל קיר ובכיתי, ואז ניסיתי להמשיך לקרוא אבל כאב לי הרגש.
אבל את רוצה להגיע לסוף הזה
יש שם חשפן.
הרבה זמן לא קראתי קטע בסגנון הזה, זה כל כך יפה ועצוב בו זמנית. יפה כי את כותבת בעיניי מדהים, הצלחת להעביר נקודת מבט מאוד מסוימת, ועצוב שאנשים באמת צריכים להדביק את החיוך חסר האונים הזה למרות הכל.
תודה רבה, אני שמחה לשמוע את דעתך~
לומרות שעברו כמעט שלוש שנים מאז שהעלת את הקטע אבל אני עדיין חייבת להגיב כאן.
אני ממש אוהבת את השירים של ווקאלואיד (בעיקר את קירקס היער האפל אלו ביססת את הקטע) .
הקטע כתוב מדהים וכשקראתי התחלתי להריץ לעצמי בראש קטעים מהקליפ והצלחתי גם לדמיין עוד תמונות רק מהקריאה של הקטע.
ביחד כל חייבת הקיראה פשוט מדהימה.
גם הכתיבה , גם התמונות.
בקיצור ממש אוהבתי.