ילדי הירח פרק-11: כוחות מחודשים (אזהרה לקוראים מתחת לגיל 15 לא מומלץ)

הרגשתי משהו זז לידי ופקחתי את עיני מעט, אוז נשכב לידי קורא בספר שלי. התכרבלתי לידו והוא שם את ידו סביב כתפי. הוא כיבה את האור ליד השידה והחדר החשיך חוץ מקצת אור שהסתנן בין הוילונות המוגפים בחלון.
"אני מחכה לך כאן." לחש לי כשנשכב בחזרה לידי. לא הוצאתי הגה מפי והוא נשק לראשי עוצם את עיניו ומתכרבל לידי מחבק אותי. שנתי הייתה מתוקה וחלומי אפילו יותר, רצתי עם לורה ביער משחקות תופסת בלי דאגות. ישנו כך עד הבוקר מפספסים את ארוחת הצהריים והערב, הוא יצא מחדרי בערב ועמד במפתן הדלת. לוחש משהו שלא ממש הבנתי וסוגר את הדלת אחריו.
********************************************************************************************

ישנתי עד שעת צהריים מוקדמת וקמתי לבית ריק. אוז השאיר לי פתק בו כתוב: "כל הלהקה יצאה לצוד נחזור לקראת הערב." ירדתי למטה ואכלתי פרוסת לחם עם גבינה וקצת ירקות, סידרתי את החדר שלי וישבתי על המיטה קוראת עד ממשעתי אנשים בבית. סגרתי את הספר והנחתי אותו על השידה, ירדתי למטה וכולם חזרו עייפים ומזיעים. אוז בא אלי ונישק אותי, הדפתי אותו ממני.
"אתה צריך מקלחת." אמרתי מעקמת את אפי.
"טוב, אני אתקלח בשבילך." אמר לוקח צעדים עייפים לעבר חדרו.

^נקודת מבט של אוז^
עליתי לחדרי ונכנסתי יש למקלחת מדליק את המים לחום כמעט צורב נותן למים לזרום על גופי המותש. השענתי את ידי על האריחים הלבנים עוצם את עיני בעייפות. שמעתי מישהו נכנס לחדרי לתוך האמבטיה וחלוק מחליק מטה, לונה פתחה את דלת המקלחון וחיבקה אותי.
"נראתה כל כך עייף אז חשבתי לעזור לך לסבן את הגב." אמרה מחליקה מסביבי לתוך זרם המים שהרטיבו את שערה כך שהפך לחבלי זהב ארוכים.
"אנחנו ביחד במקלחת כי אני עייף?" שאלתי מביט לתוך עיניה, מתעלם מהעובדה ששנינו ערומים במקלחת.
"מכאן אתה לא נראה ממש עייף." אמרה מביטה לתוך עיני בהטיית ראש קלה.
"נראה לי אני מקבל כוחות חדשים." אמרתי מצמיד אותה לאריחים ומנשק אותה. ידיה התחפרו בכתפי והיא נישקה את צווארי.
"גם אני אוהבת אותך אוז." אמרה מחבקת אותי מתחת לזרם המים החמים. היא העבירה את ידיה על חזי ועמדה על קצות אצבעותיה כדי לנשק אותי.
********************************************************************************

^חוזרים ללונה^
שכבנו מותשים על המיטה שלו, הוא חיבק אותי קרוב אליו. יבשתי את שיערי עם המגבת וקמתי לארון שלו.
"לא אכפת לך שאקח חולצה נכון?" שאלתי מוציאה חולצה שחורה רחבה מארונו.
"ממש לא, תהני." אמרה מתכסה בשמיכה שלו.
"אני הולכת לשאול אותך משהו ואני רוצה שתענה לי בכנות בסדר?" שאלתי נשכבת לידו.
הוא הנהן קלות והסתובב לכיווני.
"מתי הטבעת עלי חותם?" שאלתי עוצמת את עיני וחושבת על היער.
"ברגע שראיתי אותך, אבל באמת ראיתי אותך. כשהתעוררת במכון ולא כשהיית היסטרית כשקשרנו אותך. ידעתי שאת האחת בשבילי, שלא תהיה מישהי אחרת." אמר משחק בשיערי הפרוע.
"טוב." אמרתי מתכרבלת לידו בחיבוקו המגן.
"לילה טוב לונה, אני כאן בשבילך." אמר ונרדם.