חתכים

טוב, זה הסיפור שלי וככה זה הולך
הכל התחיל בכיתה ה'
ביטחון עצמי החל לרדת
התעניינות במשקל החלה לעלות
רצון להיות יפה ואופנתית תמיד היו במחשבותיי
המחשבה שאני לא טובה מספיק כל הזמן בראשי עברה

כיתה ו' זה החל להידרדר
הסתכלות במראה בכל יום היא הרגל
דיאטות וכדורי הרזייה היו האוכל שלי
הבנים החלו היכנס לתמונה והכל היה שונה
החתכים החלו להיערם על זרועי ודם טפטף בכל דקה
היה לי הכל חברות, ידידים חיים טובים אבל זה לא עניין אותי

כיתה ז' התחלה חדשה
מיד שהגעתי לכיתה כבר התחברתי לכולם
הייתי ילדה מצחיקה שכולם אהבו אותה חוץ מעצמי
הסתרתי את מי שאני הסתרתי את הצלקות את הכאב
הבולימיה החלה להופיע, הקאות והרצון להיות הרזה ביותר
חברים, ידידים, חברות לא היה חסר לי אבל אף אחד לא שם לב
אבל כאן המשפחה החלה לשאול מה אלה החתכים האלה ואמרתי חתולה כמובן

כיתה ח' הנזק החל להתחיל
תחילת שנה, ילדים חדשים והישנים חסרים
הייתי טיפשה, העישון והשתייה גנבו אותי מחברותי
הנגיעות בגוף שלי החלו על ידי ידידים ואני זרמתי כמו שרמוטה
כל סופ"ש יצאתי עם ידידים וחברות התחלתי לעשן נרגילה, סיגריות
התחלתי לשתות, שוט אחר שוט, התנשקתי עם בחורים שמצאו חן בעיני

עדין פגעתי בעצמי, חתכתי, בכיתי ואף אחד לא ראה
עד שהיא באה, הכרנו מכיתה ז', דיברנו פה ושם יצאנו ביחד לא יותר מזה
היא שאלה אותי מה אלה החתכים על היד שלי אני אמרתי את השקר הרגיל
היא לא קנתה את זה, היא חיבקה חזק ואמרה לי שהכל בסדר, התחלתי לבכות
נשברתי סיפרתי לה הכל, היא הקשיבה, תמכה, היא לא שפטה אותי, היא הבינה אותי
מאז היא הראתה לי עולם חדש של אפשרויות, לכתוב, לצייר, לצאת עם חברים שלא ידרדרו אותי, בזכותה אני חיה
סיפרתי להורים שלי הכל, בהתחלה בכי והלם, אבל אחר כך הם קיבלו את זה החלתי סדרת טיפולים
הלכתי לבית חולים להפרעות אכילה, טופלתי אצל פסיכולוגית, לא סיפרתי לה הכל אבל זה עזר לי מאוד