אהבה ממבט ראשון❤️- פרק 11 תגיבוווווו

אהבה ממבט ראשון פרק 11

״מה ?״ נווה שאל ובין רגע הפרצוף שלו הפך לעצבני.
החנקתי את הדמעות שהיו לי בעיניים.
״אני לא יוצאת מפה בחיים !״ מלמלתי בין הבכי.
״אני אטפל בזה,״ הוא מלמל ויצא.
״ארי אני מצטערת ! לא הייתי צריכה לתת לך לצאת !״ סתיו אמרה וחיבקה אותי.
״רני בסדר,״ מלמלתי וחיבקתי אותה חזרה.

-מנק׳ המבט של נווה-
״ילד, יש לך כסף ?״ הקבצן היה מחוץ לדלת.
״לא אבל יש לי אגרוף,״ מלמלתי ואגרפתי את ידי בעצבים.
״שמע לי טוב טוב. יש לך מזל שאני לא מפוצץ אותך מכות״ אמרתי ותפסתי בחולצת צווארו. ״עוד פעם אתה מתקרב לבית הזה או לאחד מהבנות שבתוכו, אתה לא תראה יותר אור יום״ זרקתי אותו בכוח על הרצפה ונכנסתי לתוך הבית.
ראיתי את אראל בספה, מכורבלת בפוך שלי ממשיכה לבכות.
״ארי,״ מלמלתי וחיבקתי אותה. היא הניחה את ראשה על ברכי ופסלה לעבר הטלוויזיה.
״נוח לך ?״ שאלתי. היא הנהנה.
״רציני ?״ שאלתי והבטתי בה בגסות מורמות. היא הביטה בי חזרה, מנידרה את ראשה ללא.
״קומי,״ מלמלתי קם.
״אין לי כוח,״ מלמלה בקול צרוד.
״אז לי יש״ הרמתי אותה בין זרועותיי ולקחתי אותה לחדר שלי.
השכבתי אותה במיטתי וכיסיתי אותה בשמיכת פוך.
״תודה״ היא מלמלה רגע לפני שיצאתי מהחדר. הנהנתי בחיוך קל ויצאתי.
אני אהפוך את כל העולם בשביל להוציא חיוך מהילדה הזאת.
מנק׳ המבט של יונתן
הגעתי לבסיס בערך ב1 בלילה .. ואז קיבלתי שיחת טלפון ״אחי היקר״ היה רשום על המסך נווה ?
עניתי
״הלו״ שאלתי
״אח שלי אתה לא מבין מה קרה!״ אמר מתנשם
״מה קרה?״ ישר נלחצתי
״סתיו ואראל ישבו לאכול גלידה עד שהגלידה נגמרה סתיו אמרה לאראל ללכת לקנות גלידה היא הלכה כשהייתה בדרך חזרה היה קבצן אחד שביקש כסף היא נתנה לו 20 שקל ואז הוא רצה לאנוס אותה היא הגיעה הביתה בריצה היא התחילה לבכות ואני? הרבצתי לו מכות.״ אמר במהירות הבזק
״מה היא עושה עכשיו?״ שאלתי
״ישנה ״ אמר בקלילות
״איפה?״ חשדתי
״בחדר שלי״ אמר
ישר התעצבנתי מה היא ישנה איתו???
״טוב ביי לילה טוב״ אמרתי וניתקתי מהר
נשכבתי במיטה בחדר. מיטת קומותים אני למעלה. נווה ניסה להתקשר כמה פעמים, אבל סיננתי.
הוא התקשר בפעם ה-14 השעה, התעצבנתי כלכך שעניתי.
״מה ?!״ שאלתי בעצבים.
״מה אתה עצבני ?״ הוא שאל בחשד.
״תקשיב נווה, אני לא במצב רוח הכי טוב. נדבר אחר כך״ מלמלתי וניתקתי.
״הא אחי ?״ חן נכנס לתוך החדר ונשכב מיטה מתחתי. ״למה עצבני ?״
״כי עצבני !״ התעצבנתי יותר.
״בגלל שארי לא שמה אלייך ?״ שאל בצחקוק.
״שתוק קרצייה !״ זרקתי אליו כרית.
״אם אתה אוהב אותה אז תשיג אותה !!״ הוא מלמל וזרק אליי חזרה את הכרית.
וואלה צודק. באמת אני צריך לנסות. כבר מאז שאני זוכר את עצמי אני מת אלייה.
נשכבתי במיטה בחדר. מיטת קומותים אני למעלה. נווה ניסה להתקשר כמה פעמים, אבל סיננתי.
הוא התקשר בפעם ה-14 השעה, התעצבנתי כלכך שעניתי.
״מה ?!״ שאלתי בעצבים.
״מה אתה עצבני ?״ הוא שאל בחשד.
״תקשיב נווה, אני לא במצב רוח הכי טוב. נדבר אחר כך״ מלמלתי וניתקתי.
״הא אחי ?״ חן נכנס לתוך החדר ונשכב מיטה מתחתי. ״למה עצבני ?״
״כי עצבני !״ התעצבנתי יותר.
״בגלל שארי לא שמה אלייך ?״ שאל בצחקוק.
״שתוק קרצייה !״ זרקתי אליו כרית.
״אם אתה אוהב אותה אז תשיג אותה !!״ הוא מלמל וזרק אליי חזרה את הכרית.
וואלה צודק. באמת אני צריך לנסות. כבר מאז שאני זוכר את עצמי אני מת אלייה.

מנק המבט של סתיו ואראל-
סתיו מתגעגעת לחן..טוב זה ברור
ואראל משום מה מרגישה געגוע ליונתן..טוב זה ממש מוזר

מנק המבט של גאיה-
ממשיכים להרביץ לי וזה תמיד אותו ילד עידן אני לא אומרת לאף אחד כי הוא אמר שאח שלו יפגע בסתיו ואראל אני גם לא אוציא מילה ליונתן ונווה אבל אולי אני אספר לחן (?) (?) (?)
בסוף היום, רצתי במהירות לשירותים לנקות את הפנים. כדי שלא ישימו לב שבכיתי.
רצתי במהירות לכיוון הבית, מתחמקת מעידן והשאר שבאו לקראתי.
פתחתי את הדלת, דופקת חיוך מזויף.
כן. אני גאיה לובשת חיוך מזויף.
״איך היה הבצפר ?״ סתיו שאלה.
״אחלה,״ עניתי באותו חיוך. ״אפשר לשחק לך באייפון ?״
״כן ברור, קחי״ היא נתנה לי ורצתי במהירות לחדר מקלידה את המספר של חן.
״הלו ?״ שמעתי את קולו.
״חן ?״ שאלתי.
״כן חיימשלי.״
״זאת גאיה. אפשר לדבר ?״
״יש לי את כל הזמן בעולם״ אמר ושמעתי רעש של טריקת דלת.
״אממ…״ מלמלתי.
״הכל בסדר גאיה ?״ שאל במין דאגה כזו.
״ יש לי משהו לספר לך. תבטיח שלא תספר לאף אחד״
״קרה משהו ?״ הוא שאל בבהלה.
עצמתי את עיניי, נאנחת קלילות. יודעת שזה על בטוח יצא מימנו.
״תבטיח לי !!״ אמרתי בחדות.
״מבטיח קטנה ! מה קרה ?״ שאל בדאגה.
״מרביצים לי,״ אמרתי. הדמעות שהחנקתי התחילו לרדת שוב.
״מה זה ?!״ שאל בעצבים. ״חייב לספר ליונתן ולנווה !״
״שלא תעז !״ אמרתי בצעקה חלשה ״הוא איים אלי שעם אני אגיד לאחד מהם אז ליאור יפגע בסתיו ובארי״
״מה זה???״ שאל בקול גבוה.
״כן, כן הוא איים אלי! בבקשה! אל תספר לאף אחד״ אמרתי בבכי.
״חיים שלי קטנה אין דבר כזה לא לספר את יכולה להביא לי את סתיו?״ שאל בעדינות.
״כן״ אמרתי חלש.
״תודה יפה שלי״ אמר בנחמדות.
״סתיו! חן רוצה אותך!״ צעקתי לה.
והיא עלתה במדרגות.
״חן?״ שאלה במוזרות.
״הוא בטלפון״ אמרתי.
״אה….״ קלטה סוף סוף.
״טוב ביי״ אמרתי
מנק המבט של סתיו
״הלו ?״ שאלתי ״איך בצבא ?״
״חיימ צריך לדבר !״ הוא אמר ושמעתי בקולו שהוא לחוץ.
״קרה משהו ?״ שאלתי בחשד. ״לא עשית שם משהו לא במקום נכון ?״
״לא תרגעי !״ הוא אמר וניסה להרגיע אותי.
״אממ… את יודעת שממשיכים להרביץ לגאיה ?״ שאל.
״מה ?!״ שאלתי בשוק. בגלל זה היא באה עם החיוך המזייף הזה הביתה ?!
״כן.״
״למה היא לא סיפרה לי ?!״ שאלתי עצבנית.
״ליאור והקטן מאיימים אלייה שהם יפגעו בך ובאראל״ הוא הבהיר את העניין.
״היחיד שיפגע זה הוא !״ אמרתי עצבנית.
״שלא תעזי לעשו משהו !״ הוא אמר. אבל כבר ניתקתי.
ישר התקשרתי לארי
״הלו?״ היא ענתה מנומנמת
״איפה את ??״ שאלתי
״אני בבית שלך יאהבלה ״ אמרה בקול מוזר
צחקתי.
״רדי מהרר יש לי משהו דחוףף להגיד לך״ אמרתי לה.
״אוקע, אוקע מה קרה?״ שאלה בלחץ.
כן היא היסטרית בטירוף.
היא ירדה למטה
״תקשיבי מרביצים לגאיה ואם היא תספר למישהו הליאור הזה יפגע בנו״ אמרתי בלחש שנווה לא ישמע
היא צחקה….
מאוד אפילו !
״אם מישהו יפגע זה רק הם מי הם חושבים שהם ?״ אמרה מתנשמת מהצחוק
״נכון,יש לך את הכתובת שלהם?״ שאלתי
״כן, רחוב ויצמן 511״ אמרה נזכרת
״מחר בערב אנחנו הולכים אליהם סבבה ?״ אמרתי.
היא הינהנה.
״ו…..ארי?״ שאלתי.
״ממממ….״ מילמלה. מפנה את ראשה אלי.
״שום מילה לנווה ברור??״ אמרתי כמו מפקדת.
״ברור!!״ אמרה כמו חיילת
אחרי זה פשוט התפקענו מצחוק !!!
-מנק׳ המבט של אראל-
שסתיו אמרה לי שמרביצים לגאיה, ממש התעצבנתי. מי שיגע בה אני אפוצץ אותו !!!
״תפנה מקום !״ מלמלתי כאשר ראיתי את נווה פרוס בכל המיטה.
״אין לי כוח !״ הוא מלמל ולקח את כל השמיכה.
דחפתי אותו מהמיטה ונשכבתי אני.
״אחח נו !״ שמעתי אותו ממלמל וצחקתי.
״תגיד, יש לך את המספר של יונתן ?״ שאלתי.
״למה ?״ שאל בחשד.
״סתם התגעגעתי״ מלמלתי. לא יודעת למה, אני התגעגעתי רצח ליונתן !!
״לא אין לי !״ שמעתי קצת כעס בקולו. החלטתי להתעלם. ״אוקע״ מלמלתי חלשות. הרגשתי את עצמי מתעייפת ולאחר מכן שקעתי בשינה עמוקה
בערך ב-4 בבוקר התעוררתי.
אין לי מושג למה ?
כל החלומות שלי היו על יונתן.
או-קיי.. זה מוזר.
בדרך כלל אני חולמת על נווה לא ??
מה? רגע !! לא! שכחו מה שאמרתי !
אחרי 30 דק של מחשבות נרדמתי.
אבל המחשבות ?
לא עזבו אותי לרגע.