מאושרת במידה…-הקדמה+פרק 1
היי קוראים לי עדי ואני בת 14. יש לי שיער חום חלק ועניים כחולות. אני בביהס עלונים, אף אחד לא היה חבר שלי שם .הורי התגרשו. היה לי כל כך קשה אז ברחתי מהבית, הלכתי למנהלת ביהס ואמרתי לה שברחתי מהבית. היא מצאה לי פנמיה לשהות בה. היה מוזר שהיא לא ניסתה למנוע את זה.טוב אלה החיים אמרתי לעצמי. רצתי לבית של אבא שבזמן הזה הוא לא נמצא , לקחתי מזוודה זרוקה ,שמתי את כל הבגדים שלי והאיפור שלי. סגרתי את המזוודה ורצתי החוצה, נפלתי במדרגות והתחלתי לבכות ,כל המחשבות הציפו. מה עים לא יהיה לי חברים,אף אחד לא ידבר איתי… ופתאום קיבלתי sms
מהמנהלת :עדי,הכתובת של הפנמיה היא נעמי שמר 14,תשמרי על עצמך. חששתי מהפנמיה, זה להתחיל חיים חדשים ,סביבה חדשה, חברים חדשים(למרות שלא היו לי). רצתי החוצה לפנמיה ונתקלתי בנער שהיה מול הפנמיה. היה לו שיער חום מבולגן וענים חומות, הוא הרים לי את המזוודה .ואמרתי לו "תודה" וחייכתי הוא אמר "אין בעד מה "הוא חייך שאלתי אותו "אתה במקרה שייך לפנמיה?"הוא אמר "כן" וחייך והמשיך לומר "ואת במקרה הילדה החדשה בכיתה?" הוא שאל ועניתי לו "זאת אני" וחייכתי, הוא אמר" שכחתי להציג את עצמי ,אני עידן" עצרתי אותו ואמרתי "ואני עדי" הוא חייך. חיוך חמוד, הוא היה חתיך. והוא אמר" שמחתי להכיר אותך" וחייך ואמרתי לו "גם אני אותך" ושנינו הולכים, אני למזכירות והוא לחדר. המזכירה אמרה לי שהחדר שלי: הוא חדר 184 בקומה שלישית, ויש לי שותפה ."נהדר יש לי שותפה" ,שמחתי בציניות,הלכתי במסדרון הוא היה ענקי. ועל כל המסדרון ציורים של פרפרים. היה לי מוזר ,אך המשכתי . הגעתי לחדר, עמדתי מולו ."חדר 184" . "חיים חדשים הנה אני באה" אמרתי .נכנסתי לדלת וראיתי נערה, עים שיער חום מתולתל ארוך ןעים עניים ירוקות. היא ניגשה עליי במהרה ואמרה "אני רוני, את בטח השותפה החדשה" וחייכה. אמרתי לה "היי אני עדי" התיישבתי על המיטה שלי והתחלתי לסדר את הדברים. רוני באה ועזרה לי .והתחלנו לדבר, ידעתי שאנחנו נהיה חברות ממש טובות ,היתה לי הרגשה טובה.
נקודת המבט של רוני:
השותפה החדשה הגיעה, והצגתי את עצמי והיא הציגה את עצמה, קוראים לה רוני. הייתה לי הרגשה טובה לגביה. התחלנו לדבר, והתחלנו להיות חברות ממש טובות.
נקודת המבט של עדי:
יצאתי מהחדר לשיעור הראשון.השיעור הראשון היה על טבע,יצאתי מהשיעור ועידן ניגש עליי והוא אמר"היי". ואמרתי לו"היי לך" הוא אמר"את רוצה אולי לצאת איתי?" ואמרתי לו" …….
תגובות (4)
הרעיון יפה מאוד…את עדיין צריכה לעבוד על הכתיבה
אבל אני בטוחה שתצליחי;)
נחמד..תמשיכי ובהצלחה<3
עצות:
1. תרדי שורה לפני שמישהו מדבר.
2. עם ואם- כתיב חסר, בלי י"וד.
3. תעדני את קווי העלילה. מה הם הרגישו כשהם אמרו דברים, איך הם הגיבו גופנית, תיאורים, מקומות, מחשבות…
4. הסיפור נשמע כאילו היא מספרת אותו, כאילו זה כבר קרה, ועכשיו היא כזה "טוב, אז תשמעו את הסיפור שלי", וגם בספרים שכתובים בזמן עבר, הקורא אמור לחוות את העלילה יחד עם הדמות, וזה לא המקרה. תשתדלי לטפל בזה.
5. רווח *אחרי* נקודות ופסיקים.
6. המחשבות שלה לא רציפות, וגם הדעות שלה. היא חושבת שהמנהלת תעצור אותה מלברוח מהבית, אבל היא הולכת ומספרת לה. היא מגיבה בציניות על כך שיש לה שותפה 0כלומר לא מתה על הרעיון), ואז נעשית החברה הכי טובה שלה. דברים כאלה פשוט פוגעים בהמשכיות העלילה, אז תחשבי על תגובות שיותר הולמות את הדמות.
7. תמיד לפני סגירת המרכאות (") בדיבור, יבוא סימן פיסוק (פסיק, סימן קריאה, סימן שאלה… לרוב לא נקודה).
8. לרוב יש הפרדה בין הפרקים…
9. לעולם לא מסיימים פרק בשלוש (או יותר) נקודות.
10. יש לך משפטים שמתחילים ב-ו החיבור, ללא שום סיבה. זה נראה (ואולי זה באמת ככה) שכתבת את הכל ופשוט שמת נקודות ופסיקים איפה שנראה לך שמתאים. רוב הפעמים באמת לא טעית, אבל חשוב שתתאימי את שאר המשפט לפיסוק שלך.
11. תאטי קצת את קצב העלילה. דברים קורים מהר מדי.
זהו בסך הכל. יש לך עוד איך להשתפר, אבל אני חושבת שיש לך פוטנציאל.
הרעיון יפה בסך הכל.
מצטערת אם אני נשמעת מתנשאת.
מיכל.
זה מה שבאתי לרשום לך אבל מייקל (קוראים לה מיכל) הקדימה אותי, אז תודה מייקל ובהצלחה, אני אשתדל לעקוב❤️
תודה על הכנות פשוט זאת פעם ראשונה שאני כותבת נראה לי שאני לא ימשיך כבר אבל תודה על העצות