"רק שתחזרי שוב בעתיד, אדע מה בליבך את שומרת" פרק 28

נקודת מבט אלירן
הבנתי שעשיתי טעות.. שאני חייב לספר לאן את האמת אני לא יכול לתת לעצמי לאבד אותה, היא כל מה שיש לי..
הגעתי לבית שלה ושל זואי ודפקתי בדלת.
"היי אלירן מה אתה עושה פה?" שאלה אותי זואי שהיא מכניסה אותי לבית היא הייתה עם מגבת על גופה והרגשתי איך החרמנות שלי עולה.
"באתי ל..לאן כן לאן" אמרתי לה כשאני מסתכל על פניה. ועליתי במהירות למעלה.
וברגע שנכנסתי לחדרה הרגשתי איך הלב שלי נשבר.. החדר היה ריק לא היה שום זכר לחפצים שלה הארון היה ריק. נכנסתי במהירות לחדר האמבטיה וגם בו לא היה שום דבר..
חזרתי לחדר ואז ראיתי מכתב שנח על המיטה. ועליו היה כתוב 'לאלירן שלי'.
פתחתי את המכתב והתחלתי לקרוא אותו.
היא עזבה בגללי היא עזבה..

נקודת מבט אן
הגעתי לשדה התעופה זהו זה אני מתחילה עכשיו חיים חדשים אני אתגעגע לאלירן כל כך אבל כנראה שזה לא הדדי.. הוא לא אוהב אותי אחרי כל מה שעברנו כנראה שרק אני הרגשתי משהו..
נתתי את הכרטיס שלי ועליתי למטוס, התיישבתי במקומי שהיה למזלי ליד החלון. לאחר זמן קצר הגיעו שני בנים שנראו בגערך בני 18.
"היי" אמר לי מי שישב לידי.
"היי" אמרתי לו
"אני דיימון" אמר לי
"אן" אמרתי לו בחיוך.
"זה סטפן הוא אחי התאום" אמר לי והצביע על מי שישב לידו. לדיימון היה שיער שחור פרוע בצורה יפה ועיניים אפורות היה לו חיוך כובש והוא היה שזוף. לסטפו היה שיער חום בהיר ועיניים ירוקות וגם השיער שלו היה מסודר כמו השיער של דיימון.
"את פה לבד?" שאל אותי דיימון.
"כן תמיד רציתי לעשות טיול בעולם ואני צריכה הפסקה מכל מה שעובר עלי" אמרתי לו בחיוך מתוק.
"אני ואחי גם עושים טיול, רוצה אולי.. להצטרף עליו או שיש לך כבר מסלול?" שאל אותי
"האמת שלא" אמרתי לו "ואני אשמח להצטרף אליכם" הוספתי בחיוך.
והוא חייך עליי בחזרה.

מנקודת מבט זואי
יש! סוף סוך היא עזבה ועכשיו אלירן יהיה רק שלי תודה רבה לך אן. ידעתי שזה יצליח.
"אלי" אמרתי לו הרבה זמן לא קראתי לו ככה.
"היא לא אהבה אותך.. היא אמרה לי את זה שברגע שהיא נזכרה בכל כל מה שהיא הרגישה נגמר.. אז אולי תיתן לנו עוד הזדמנות?" שאלתי אותו. נצמדת אליו.
הוא הסתכל עליי והנהנן לאט לאט. תוך שנייה חיוכי עלה וקפצתי עליו בנשיקה.