ריקודים עם ערפדים פרק 3: מסיבת הירח הכתום- אלף 2

ריקודים עם ערפדים פרק 3: מסיבת הירח הכתום- אלף 2

גארטו התחיל לרוץ. "לא כל כך מהר!" אמר הנום, גארטו נפל.
"אחת מהמלכודות המפורסמות, למלכודת הזאת קוראים פארו סוסצ'קה, מלכודת צרפתית ממלחמת הפיות במעגל האמריקאי. כשקבוצת השלטונות של אנשי הזאב, התכוונה להגיע לירח הכתום ולתקוף את בני האדם, הם התחילו לתקוף אותנו, כל פעם שהיה ירח מלא, אתה מבין? אז אנחנו בנינו את המלכודת הזאת, זה היה רעיון של יצור אחד, אתם- יודעים- איך קוראים לו- פשוט לי אסור לומר מכמה סיבות אני פשוט אאיית א- ל- ף!!! הבנתם? אז ככה, כשהברושים החליטו לתקוף ולצאת מהירח הכתום אחרי שנה שלמה של התארגנות הם הכינו מלכודות נוספות על הבסיס של הרעיון הזה, חיילי סאגה של האגדה הכפרית העתיקה היו מוכנים והם חיכו להם כבר עם נשק, אבל אז אנשי הזאב התחילו לעוף מהירח הכתום והתחילו לתקוף, זה היה לא צפוי, הברושים יצאו אחריהם ובטעות הם תקפו חלק מהם. אנשי הזאב שנשארו בחיים ולא נפלו מהירח הכתום יצאו נגד הברושים במלחמה, היצורים המוזרים עם האוזניים מחודדות עזרו לברושים בהכנת המלכודת הזאת, היא הייתה לפני חמש מאות שנה, אלו היו שנים של סבל, זה היה פשוט נורא, אתם לא מבינים, היו המון מלחמות בירח הכתום, שלושים מלחמות בדיוק יש תיאור מדויק על כולן בספר האגדי של הכפר העתיק. אני לא יכול לאיית את שמם של היצורים עם האוזניים המחודדות כי אנחנו, הנומים והגמדים שונאים אותם, אנחנו השתתפנו רק בשתי מלחמות, מלחמת הכפר העתיקה ומלחמת אגדת התקומה, זה היה ליד מעגל הפיות, המלחמה השנייה הייתה במעגל האמריקאי שהוא נקרא כך משום שיש לו דגל במרכז שמזכיר את דגל אמריקה, זאת הייתה זירת הקרב, נלחמנו נגד היצורים המוזרים עם האוזניים המחודדות שאסור לנו להגיד את שמם, משום שלא אהבנו אותם ורצינו להרוג אותם, צפינו במלחמות הקודמות והחלטנו שאנחנו פותחים במלחמה חדשה, בגלל שזה היה במקום לא כל כך בטוח בירח הכתום אנחנו הפסדנו, זאת נקודת התורפה שלנו, נקודת החולשה שלנו- בטיחות, אם אנחנו מרגישים שאנחנו לא בטוחים ונמצאים במקום בטוח ומוגנים אז הביטחון העצמי שלנו יורד ומילותינו האפלות של זירת הקרב מתפוגגות בחשיכה. חלק גדול מהצבא שלנו, צבא הנומים המזוקנים, נפל מהירח הכתום, ניסינו להפוך את החולשה שלנו ליתרון בכך שלמדנו בבית ספר מיוחד, אבל זה לא עזר, שתי המלחמות האלו עדיין שמורות וכתובות בספרי ההיסטוריה שלנו והיום הם חלק מהתרבות שלנו, המנהגים למשל, אנחנו נוהגים בחגים מסוימים להיות חזקים ולאכול בשרים ועופות, שבעבר זה לא היה, אבל אלו המנהגים וכל זה למען הלוחמים האמיצים של צבא הנומים המזוקנים." "וואו, איזה סיפור יפה" אמר הקוסם.
"מה קורה לך? מה אתה משוגע? אנחנו נגדם, אנחנו רוצים לפתוח נגד היצורים האלו במלחמה וגם הברושים לא מוצאים חן כל כך בעיניי" אמר גארטו.
"בא לי פשוט לטעום מהדם המתוק והעסיסי שלהם, למה לא נותנים לי לאכול ולשתות? למה אתם עוצרים אותי כל הזמן? למה? מה אני עשיתי לכם? אולי אני אמצוץ גם את הדם שלכם!" אמר ראוס.
שקט שרר באולם המסיבה הקופצנית של הירח הכתום, כל היצורים נעצו את מבטיהם בראוס, חלק רעדו, חלק פחדו, חלק החזיקו ידיים וחלק הסתכלו עליו, המומים.
"ערפדון קטן וחמוד, חושב שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה" אמר ברוש אחד ושבר את השתיקה.
"מה? מה? מה אמרת?!" צרח ראוס. ראוס זינק על הברוש הכחול ונעץ את שיניו בשערותיו הקופצניות, החמות והמסולסלות, הוא קרע אותן, תלש אותן עד שהוא הגיע לבשר.
"לא! לא! תפסיק, בבקשה תפסיק, מה אתה עושה?" שאל הברוש הכחול.
"זה מה שקורה למי שמתעסק איתי ועכשיו לדם, ביי ביי ברוש יקר!" אמר ראוס וצחק.
המסיבה המשיכה, אף אחד לא התייחס לראוס, מלבד הקוסם שניסה להרגיע אותו. הברושים השתוללו, צרחו ורקדו לצלילי המוסיקה הקלאסית והמוסיקה הקצבית של המסיבה הרועשת.