סתם_אחת
פרח - תנועה שבה מחברים את האגודל והאמה, מותחים את שאר האצבעות מעלה ומסובבים את פרק כף היד. מנתון - בד שגזור לצורת משולש, בעל חוטים בשוקיים של המשולש. ואגב, הריקוד נקראה פלמנקו. ולמי שלא הבין/ה, הרקדנית היא אני בעוד אני לא יודעת כמה זמן.

הריקוד, לתחרות הסיפורים של תדמיינו פה משפט יפה :)

סתם_אחת 18/09/2014 655 צפיות 4 תגובות
פרח - תנועה שבה מחברים את האגודל והאמה, מותחים את שאר האצבעות מעלה ומסובבים את פרק כף היד. מנתון - בד שגזור לצורת משולש, בעל חוטים בשוקיים של המשולש. ואגב, הריקוד נקראה פלמנקו. ולמי שלא הבין/ה, הרקדנית היא אני בעוד אני לא יודעת כמה זמן.

היא עומדת במרכז במה חשוכה, כשאלומה חיוורת של אור אותה מאירה. צמד קסטנייטות מתחילות לנגן בקצב מסחרר, והמוזיקה מתחילה. זאת מוזיקה סוחפת, עזה וצבעונית, הקצב מדבק אך מדי פעם שמים לב לצלילים אחרים, מעט עצובים. קול בלי גוף מצטרף להרמונית הצלילים.
הרקדנית מתחילה לרקוד, וכל המבטים באולם מתמקדים בה. יש לה תנועות מהפנטות, לעיתים רכות, ולעיתים קשות ומהירות. על פנייה הבעה של ריכוז עילאי, וכל מהלומה שמנחיתה רגלה על רצפת הפרט מהדהדת לרגע קט עד שרגלה שנייה שבה ונוחתת.
לפעמים, רגילה נחות מעט וידיה הן שעובדות. מסתחררות בדוגמאות מרהיבות, מציירות באוויר במהירות מדהימה. אצבעותיה מתוחות כל הזמן, ומפרקי ידיה מסתובבים וכל פרח* מושקע יותר מקודמו. אחר מספר דקות, איש לא ספר, המוזיקה מפסיקה, הרקדנית מסיימת את הריקוד בהנפת חצאית מהירה, ויוצאת מהבמה לקול מחיאות הכפיים החזקות.
מחיאות הכפיים ממשיכות, אך הבמה נותרת ריקה. הקהל לא מתייאש ולאחר שתי דקות היא חוזרת לבמה, בתלבושת שונה.
חצאית בצבע יין מחליפה את החצאית הוורודה. במקום מנתון* וורוד מעושן, בדוגמאות פרחים יפהפים, היא לובשת מנתון בצבע בורדו בוהק. בגד הגוף השחור היה הפריט היחיד שלא הוחלף, אפילו הנעליים השתנו.
המוזיקה שבה ומתנגנת, אך הפעם זאת מנגינה רדופה, מנגינה שמתאבלת על מה שהיה ולא יחזור, על רגעי תהילה שחלפו כלא היו. הפעם ריקודה היה שונה ואחיד, עד כמה שיכל להיות.
תנועותיה יותר איטיות, יותר חזקות, ומלאות עצבות נוגה. כשהיא רוקעת ברגליה, הרקיעות ממשיכות להדהד בחלל האולם עד אין קץ, גם כאשר הריקוד ממשיך והצליל היה אמור להישכח.
הפעם הריקוד היה קצר יותר, ובסיומו הרקדנית לא יצאה מהבמה, אלה נשארה עליה בשעה שהאור העדין גווע לאיטו. הקהל שב ומחא כפיים, אבל הפעם הן היו יותר חזקות, יותר מהירות, ומספר אנשים התרוממו מכיסאותיהם.
מאחורי הקלעים, הרקדנית כבר הסירה את הצלליות והאודם, והייתה עסוקה בהוצאת הסיכות מהגולגול, מכיוון שהסיכות התחילו ללחוץ על ראשה. היא הרשתה לעצמה לחייך חיוך מרוצה בתרם תשוב ותצלול לחיי העיר.


תגובות (4)

הממ…
רגלה שנייה=רגלה השנייה
בתרם=בטרם

לפי מה שאני יודעת, בהופעות של רקדניות מקצועיות דיין (כמו שאת מקווה להיות. בהצלחה עם זה, אגב (; ) גם כשהידיים עובדות הרגליים עובדות איתן. אולי לכמה תנועות בודדות או בהתחלה ובסיום או משהו בסגנון. לא נראה לי שזה קורה רגע ארוך כל כך.
הסיום עם "חיי העיר" קצת הרס לי.

מלבד אלו, זה היה כתוב יפהפה. למרות שאני מעירה בדרך כלל שכדאי לשלב פעולות מותחות\מסקרנות\משעשעות\מוזרות כדי שיהיה מעניין, זה היה מעניין גם ככה. הכתיבה יפה מאוד, אם כי כדאי לעבור כמה פעמים לפני הפרסום כדי למנוע כמה שגיאות הקלדה ^^

ומנתון זה השאל הזה, נכון? פשוט בהתחלה קצת התקשיתי להבין.

18/09/2014 17:01

יפ, מנתון זה השאל.
ולגבי זה… לא התכוונתי במובן שהרקדנית עומדת במקום, אלה שאין את ה…. אוף! אני לא יודעת להסביר את זה.
נגיד שיש את הקומבינציה של הרגלים, שלפעמים זה רק ידיים ולפעמים זה גם וגם.
אז הרגלים עושות פלנטה-תקון, תקון, פלנטה – תקון, תקון, גולפה גולפה. (פלנטה – הכרית של הרגל, תקון- רק העקב [כרית – עקב] תקון [לבד, בלי כרית לפני] מרימים את הרגל ותוקעים את העקב ברצפה. גולפה – רוקעים עם כל הרגל) והידים לא זזות, אחרי זה מסתובבים והידיים הן אלו שעובדות בצורה יותר משמעותית.

18/09/2014 17:15

אה, כן. התכוונתי שלרוב הרגליים לא מפסיקות לגמרי, פשוט פחות משמעותיות :)

18/09/2014 18:02

אני לא אכתוב את כל הטעויות הקלדה, כי סטינגריי כבר כתבה אותם(: אבל רק אגיד לך שהסיפור כתוב בצורה יפהפיה! התיאורים שלך מדהימים ו – וואו פשוט וואו.

19/09/2014 12:12
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך