תמיד יחכו לך…-פרק 5

בנות חובה לכן לישמוע את השיר הזה בלי השיר אין טעם לפרק אז תהנו:)

נ.מ טוהר

עמדתי רגע ליפני שהאחות יוצאת וקוראת בשמי להיכנס ולהרוג לירצוח את התינוק חששתי שיקרה משהו רע אבל… לא רציתי אותו הוא בא לי בהפתעה.. חשתי כולי מלוכלכת ממחשבות האחות יצאה ורגע ליפני שהביטה בדף שהיה בידה רצתי מישם לא רציתי בזה רצתי כשדמעות נופלות על לחיי ולא מפסיקות ליזלוג ולהכתים את פניי רצתי ליעד לא ידוע הבטתי היכן אני נימצאת אך לא ידעתי… ניסיתי לחפש מקום שיהיה מזוהה לי שאדע איפה אני.. רעש מכונית נישמע רעש אזהרה הצופר היה הדבר האחרון ששמעתי מבלי לשים לב מכונית פגעה בגופי והעיפה אותי מספר מטרים בכביש שרועה ומדממת על הריצפה עיניי נעצמות הכאב חלף ואור לבן הגיע מושך אותי אליו ללכת או להישאר? החלטה קשה עוברת במוחי …

נ.מ ירין

נסעתי לאותו הרופא לאסוף את טוהר ובדרך ניתקעתי בפקק ארוך חיכיתי רבע שעה מבלי להזיז את המכונית בלי תזוזה קטנה על הכביש יצאתי ליבדוק למה כול כך מיתעכבים רצתי ורצתי שובל מכוניות אחת אחרי השנייה עומדות להן ואני מחפש את מקום הסיבה לפקק הארור הגעתי וראיתי היתקהלות של אנשים סביב אישה שלא מוכרת לי הבטתי בכמה וכמה אנשים ושמעתי שהרכב שעומד פה פגע באותה בחורה ששרועה ומדממת על הכביש דמעה זלגה על לחיי כאשר הבנתי במי מדובר העפתי את כול האנשים מישם וחיבקתי את טוהר! לאאאא צעקתי וליטפתי את פנייה שכעת מוכתמות בדם עינייה עצומות היא הייתה ניראת רגועה ושלווה כאילו ולא כואב לה כלום.. הקשבתי לליבה שפעם באיטיות רבה חייגתי לאמבולנס והמשכתי בליטוף פנייה של טוהר היתיישבתי לידה עצמתי את עיניי והרכנתי את ראשי
אדוני אלוהיינו אדוני אחד אנא בבקשה ממך אף פעם לא ביקשתי שום דבר בישביל עצמי אבל בבקשה תיקח אותי במקומה בבקשה זו הבקשה היחידה שאני מבקש מימך אני יעשה הכול רק על תיקח אותה היא לא אשמה בכלום יש לה לב טוב.. היא לא חושבת על עצמה היא מיתחשבת באחרים היא עוזרת ותומכת בכולם.. אז בבקשה ממך זה לא מגיע לה היא צריכה ליחיות תציל אותה וקח אותי אני יתן הכול רק בבקשה קח אותי לא אותה אמרתי בליבי והרמתי את ראשי אל המרומים האמבולנס הגיע והכניס את טוהר לתוך הניידת האנשים החלו לחזור לבתים ולמכוניות שלהם ואני נישארתי על הכביש יושב וממשיך לדבר עם אלוהים מנסה להגיד לו שהיא כול החיים בישבילי ואני יעשה הכול ביכדי שתיחייה ואני אמות.

נ.מ טוהר

הרגשתי כיף! הרגשתי הקלה! הרגשתי נינוחה! הרגשתי שקט! שמעתי שקט! אבל זה היה קשה בלי אף אחד חשבתי להיכנס אל תוך תוכו של האור הלבן אבל רציתי ליבחור בחיים שכניראה הם החלק שבו אני סובלת וכואבת! אבל זה שווה אני רוצה את החיים שלי שאפילו שהם קשים אני מעדיפה ליבחור בהם…. הקשבתי לצלילי החיים ורעש ארוך מאחת המכונות נישמעה הרגשתי משהו שמושך אותי האור הלבן רצה אותי אליו נאבקתי בו ולבסוף הוא ניצח וניכנעתי מוות בשעה 22:46 אמר אחד הרופאים התחלתי ליבכות הדמעות זלגו וזלגו אלו היו דמעות הדמעות שלי… הדמעות היו של מלאכים….. הם היו שלי… אני הייתי מלאך מלאך שבכה ובכה.. ולא רצה לעזוב..